אגודת חובבי החתולים בישראל חיפה והצפון

כתבו עלינו

פרוייקט בל''ל ''מליון סיבות טובות''

תחרות מליון סיבות טובות של בנק לאומי בשיתוף עם יו טיוב וגוגל ישראל

פרוייקט "מליון סיבות טובות" של בנק לאומי ויו טיוב
יוזמה מקורית, מבורכת ויוצאת דופן של בנק לאומי בשיתוף עם יו טיוב ו"גוגל ישראל".
הבנק יזם פנייה לכלל העמותות ההתנדבותיות בארץ והזמין אותן להשתתף בתחרות בה כל עמותה תמחיש לציבור את פעילותה באמצעות סרטון שתעלה ליו טיוב.
ציבור הגולשים יהיה זה שיידרג את העמותות באמצעות לייק יומי. הבנק הקציב פרסים ל-50 העמותות הזוכות בסך כולל של מליון ש"ח (בהדרגה) והמרוץ החל.
התנאים של העמותה שלנו היו הכי קשים כיוון שהיוצרת של הסרטון הראשון חזרה בה וביקשה להוריד את הסרטון - ביום תחילת התחרות.
מארגני התחרות איפשרו לנו באופן חריג להפיק סרטון חדש וכתוצאה הצטרפנו לתחרות רק בשבוע השני שלה כשנותרו לנו שבועיים בלבד להתחרות.
לשמחתנו הרבה דורגנו במהירות בין 50 הזוכות ו"עלינו צפונה" עד למקום 37. הישג מרשים בהתחשב בתנאים שעמדו לרשותנו.
טקס חלוקת תעודות הפרס היה מרגש ואנחנו מאמינים שזאת היתה יריית פתיחה לפעילות מבורכת של הבנק מול כלל העמותות ההתנדבותיות בארץ.
אגב, מספר לא מבוטל של עמותות למען בעלי חיים נכללו בין 50 הזוכות הראשונות ועל יש להודות ולברך את כלל הגולשים.
הרבה תודה לבנק לאומי, ליו טיוב ולגוגל ישראל.



השריפה בכרמל | בונים הכל מהתחלה: המפונים חזרו לבתיהם השרופים מאת כתבי "הארץ"
עין הוד: התושבים התגנבו פנימה והצילו את ביתם
רבים מיהרו לקחת חפצים אישיים ותמונות, אחרים ביקשו רק להציל את חיות המחמד .
אילן ליאור

idit at home with her cats

תצלום: מוטי מילרוד

ד"ר עידית גרשון (מתנדבת ותיקה של האגודה) חשבה בסוף השבוע רק על קירה, סילבי, מתן וחבריהם. "לא היה אכפת לי משום דבר אחר. אכפת לי שהבית יישרף? רק החתולים חשובים", היא קובעת בנחרצות וממשיכה ללטף ולנשק את 20 החתולים שלהם היא נותנת מחסה בביתה בעין הוד. עוד 30 חתולים מתגוררים בקביעות בחצר. עידית עזבה את ביתה ביום חמישי בערב, כשהלהבות התקרבו לכפר האמנים. "כשראינו את פטריית העשן הבנו שיש צרה. עשיתי את השיקול שאם אני מכניסה 50 חתולים לכלובים ומסיעה אותם למרכז הארץ הם לא ישרדו את הטראומה. אז השארתי אותם פה, עם חלון פתוח, כדי שיוכלו להימלט במקרה הצורך".

עידית ובתה, המתגוררת גם היא בעין הוד, נסעו לעתלית. בנה נשאר בכפר לסייע במאמצי הכיבוי. "רציתי להישאר פה עם החתולים, אבל הבת לא היתה עוזבת אם הייתי נשארת. אחרת לא היה עולה על דעתי לעזוב", היא מספרת. "למחרת ניסיתי לחזור כדי להיות עם החתולים, התחננתי לשוטרים, אמרתי שאני חייבת להציל את החיות, אבל לא נתנו לי". רק אתמול בבוקר הצליחה לשוב לביתה דרך מטעי הבננות הסמוכים, לאחר שעקפה בלי רשות את מחסומי המשטרה, כמו רבים אחרים. "דבר ראשון כשנכנסתי הם כולם רצו אלי והתחלתי לבכות מתוך התרגשות. כל אחד בא אלי, נישק וליטף והם לאט-לאט נרגעו". עידית עברה בין החדרים, וידאה שכל החתולים בריאים ושלמים ורק אז נשמה לרווחה. בית האבן העתיק, מעוטר בקשת צלבנית, לא ניזוק.

לרבים אחרים בעין הוד היה הרבה פחות מזל. לעשרות בתים נגרם נזק כבד בשריפה. מכמה מהם נותר רק שלד מפויח. האמנות והחפצים האישיים עלו כולם באש. "יש פה אנשים שהלך להם הכל: תמונות של הילדים, של סבתא, אדם שלא הספיק להוציא את החיות", מספר רענן טל, תושב הכפר. יש לו הערכה רבה לכבאים ויחד עם זאת ביקורת רבה על התנהלות הרשויות. "זה עצוב. אסרו על משפחות להיכנס לבתים ולקחת חיות מחמד, עוד לפני שהיתה כאן אש. המשטרה היתה בפאניקה".

ליסה ג'יקובסון מספרת כי היא, רענן ועוד כמה תושבים התגנבו לכפר בשבת בבוקר. "המשטרה היתה עסוקה בכסת"ח ולא הבינו שיש כאן בעיה: הכבאים מראשון וחדרה לא מכירים את הכפר. הראינו לכבאים איפה בלוני הגז ומכלי הסולר. אנחנו מנענו מעוד בתים להישרף". "אף אחד לא חיפש להיות גיבור", מדגיש רענן, "כשהאש התפשטה, כולם יצאו. אבל צריך להבין שיש בתים שניצלו כי חמקנו מהמשטרה".

אתמול בערב הורשו התושבים לחזור לכפר. רבים מהם חמקו פנימה דרך השדות ודרכי העפר עוד קודם. בכניסה ליישוב עמדו כמה צעירים עם פנסים. "אנחנו בודקים טוב-טוב מי נכנס, היתה פה ביזה", הם מספרים. בבניין מזכירות הכפר, מול הבית של עידית גרשון, הדליקו התושבים נרות חנוכה. "לא מדליקים אש בלי שעומדות פה שתי כבאיות", התלוצצה אחת מהן ונדמה היה שגם למציאות יש חוש הומור: כמה נערים ונערות ניסו להדליק את החנוכייה דקות ארוכות ללא הצלחה.


פסטיבל החג של החגים  לשנת 2010 נחגג בצל האירוע הטראגי בהר הכרמל.
מאות אנשים הגיעו מכל קצווי הארץ להנות ממיגוון הפעילויות והתרבות שהפסטיבל הציע כמיטב המסורת.
כמו בכל שנה העמותה משתתפת בפסטיבל על ידי הצבת דוכני הסברה/התרמה/מכירה של פריטים חתוליים מהממים ומקוריים, חגיגה לעיניים. שתי שבתות צבעוניות, ריחניות, ססגוניות והומות אדם.
חוויה של שלוש דתות חוגגות ביחד באחווה, בהבנה ובשלום.


הפנינג אימוץ והפעלה במקלט שלנו
כמו בכל שבת של סוף חודש אנו עורכים הפנינג במקלט של אגודת חובבי החתולים ובשבת 26.9.09 הגיעו אורחים רבים כולל מתנדבים ומשפחות מאמצות.
אנשים שהגיעו לארוע האימוץ במקלט העמותה בשבת האחרונה ממש נהנו. נהנו מהמפגש עם חתולים המייחלים לבית מאמץ ושוהים במקום נקי ומסודר הבנוי לרווחתם, נהנו להכיר מתנדבים בני גילים שונים, משכבת ביה"ס היסודי ועד לתיכון (או אחר) המסייעים בטיפול ובהפעלת המקום, ליטפו שיחקו עם החתולים הידידותיים שלנו, ובכלל - נהנו מאוירה נעימה ומזג אויר נפלא. בסיום הוזמנו המבקרים לרכוש חפצי אמנות וקישוט מעשה ידי מתנדבי העמותה והחשוב מכל - מספר חתולים זכו לבית חדש. אז אל תחמיצו את ההפנינג הבא בשבת האחרונה של החודש הקרוב. 

צרור תודות לכל אלו הפועלים למען הוצאת תכנית האימוץ לפועל למען מציאת בית לחתולים.


ערוץ 10 מארח את חתולי האגודה במסגרת תוכנית הבוקר. (אוגוסט 09)

להנאתכם.

http://boker.nana10.co.il/Article/?ArticleId=660706 &sid=187

 


16/5/08

מצבה הכספי של העמותה קשה והיא זקוקה נואשות לתרומות כספיות להמשך קיומה. אנא עזרו לנו. המשך פעילותנו הברוכה כלפי בעלי חיים עזובים תלוייה בהרבה בתרומות מיכם. צפו בכתבה על מקלט העמותה - המקום אליו מתנקזים כל החתולים שעברו התעללות, שנפגעו בתאונות, שנמצאו חולים, מזי רעב, מתייבשים בצמא, נטושים, זרוקים מבתים ותבינו שלתחזק אותם במקלט עולה לאגודה עשרות אלפי שקלים בחודש. צפו והבינו, ולו במעט, במה מדובר. תודה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3544174,00.html


ידיעות חיפה עיקור . בכתבה "מבצע עיקורחתולי רחוב בחוף הכרמל" (1.5.2008)מדווח איל לרמן, שהמועצה האזורית חוף  הכרמל מתכננת לעקר כ-500 חתולים, בשיתוף עם אגודת חובבי החתולים בישראל. לעיקור נלווה טיפול רפואי במקרה הצורך.


מרץ 2008. סדנת היכרות עולמו של החתול לילדי ביה"ס הריאלי חיפה שנערכה במקלט העמותה במטרה ללמדם את אחריות האדם כלפי החיה. הנסיון הצליח מעבר לציפיות ומתארגנות קבוצות נוספות.


לכבוד יום המשפחה יצא ארז ארליכמן, הכתב הנפלא של מדור ירוק של Yנט, ביוזמה נפלאה וראיין משפחות שאמצו את חיות המחמד שלהם אצל אגודות לרווחת בעלי חיים. 

העתקתי לכאן את הסיפור של האגודה שלנו. 

בהנאה לכולכם. 

רודריגו, גור חתולים בן שמונה חודשים, בעל רגליים ארוכות וזנב גמיש במיוחד, המתין באגודת "חובבי החתולים בישראל - חיפה" זמן רב למשפחה מאמצת. מריה אברמוביץ' ודניס רסקין שמעו על האגודה מחברה קרובה, והחליטו להכניס נמר שובב לחייהם. "כשהגענו לפני שבוע וחצי למקלט האגודה, רודריגו המקסים חיכה לנו, ואיך שנכנסנו לשם הוא התחכך בנו ועלו עלינו במהירות", סיפרה מריה. "ידעתי בוודאות שהוא החתול שאני רוצה". 


רודריגו סבל מאנמיה וחיכה לאימוץ בחיפה

 

לאחר שאימצו את החתול, הבריאות של רודריגו הידרדרה בפתאומיות. הוא אושפז תוך זמן קצר במרפאה הווטרנירית לאחר שסבל מאנמיה וחוסר בכדוריות דם אדומות. "לפני יומיים הוא הגיע אלינו בריא וחזק יותר. זה החתול הראשון שלנו ואנחנו דואגים לו כמו לילד קטן. בודקים מתי הוא אוכל ושותה. עכשיו הוא מרגיש בבית, מדבר בקול ומתמכר לליטופים שלנו". 


זכה לחיים חדשים אצל מריה אברמוביץ' ודניס רסקין בחיפה
  

                          והנה עוד מתוקים שמחכים לכם (פברואר 20008)


משפחה עם זנב - חלק מכתבתו של האחד והיחיד: ארז ארליכמן Yנט

חתול ג'ינג'י קטן, מצונן וצולע הפתיע בשעת לילה מאוחרת את ברק סרבטקה, תושב חיפה לפני כחצי שנה. "מצאתי אותו ברחוב והוא חיפש תשומת לב וחיבה. אחרי שנתתי לו מזון, לקחתי אותו למחרת לבית המחסה של עמותת "חובבי החתולים בישראל" בכפר-גלים, שם העניקו לו טיפול וטרינרי ראשוני", אומר ברק. "רציתי לאמץ אותו, אבל ידעתי שכל עוד חברתי ואני לא נעבור לדירה משלנו, הוא ייאלץ לחכות לנו בסבלנות".

חתול עם לב טוב. צ'דר ברגע של מנוחה

השניים הגיעו לסיכום עם העמותה כי הגור הג'ינג'י, שזכה לשם "צ'דר" ישהה בעמותה לתקופה של שלושה חודשים. "הם טיפלו בו עבורנו ואנחנו הגענו לבקר אותו בשבתות. כשעברנו לדירה שלנו בחיפה לפני כשלושה חודשים, מייד באנו לקחת אותו אלינו", מציין ברק.

 

"לכל החברים שלנו יש חתולים וגילינו שהם בעלי חיים מקסימים שמוסיפים אהבה וחום לבית", מסבירה מרים אסוצקיה . "כשצ'דר שהה במקלט האגודה, הוא לא הוציא הגה מפיו, אבל מאז שהגיע אלינו, הוא לא מפסיק לפטפט ויש ימים שאנחנו מנהלים עימו שיחות שלמות. הוא ישן ומתכרבל איתנו בלילה ותמיד מעניק נשיקות מיוחדות באמצעות חיכוך פניו בשלנו".


מרים וצ'דר

לדברי השניים, צ'דר כיום בן תשעה חודשים, אוהב לאכול מזון יבש ופשוט בלבד ושותה מים זורמים מהברז באמבטיה. כשהוא לא מבצע זינוקים מרשימים בין הספות בסלון או רודף אחרי עכברי דמה ברחבי הדירה, הוא מתמסר לקבל ולהעניק אהבה מתלטפת. "הוא חתול חמוד מאוד ובעל לב טוב. אנחנו ברי מזל שזכינו בו", הם מסכמים.  


כל משפחה צריכה חבר עם זנב. מסיפוריו של ארז ארליכמן Y נט.

בביתם של מרסל ואבינועם רופא מקרית-חיים, אוהבי חתולים מושבעים, מתרוצץ הצמד המגרגר ליאו את מל. שניהם בני ארבעה חודשים, שניהם מפיקים עונג רב מרדיפה זה אחר זנבו של האחר. "מל הוא גור של חתולה שהיתה לנו, שמתה אחרי המלטה", אומרת מרסל רופא. "את הגורים מסרנו למשפחה אומנת שטיפלה בהם ובהמשך העבירה אותם הביאה אותה ל'אגודת חובבי החתולים' בחיפה". את ליאו הג'ינג'י, היא מספרת, בני הזוג אימצו לפני כחודשיים מבית המחסה של העמותה. "פשוט התאהבנו בו", היא מכריזה.

 

מאז שודכו זה לזה, ליאו ומל נהנים להתרוצץ בבית. "שני חתולים הם תענוג כפול", רופא מתארת בחיוך. "הם עולים לקומה העליונה בבית ביחד, ואוהבים לשבת על הברכיים שלנו ולצפות איתנו בטלוויזיה. ביתר הזמן הם משתוללים עם כל דבר שזז, משחקים עם אחד השני ומדברים הרבה. ליאו הג'ינג'י לא מפסיק לקשקש - ומל האפור שובב יותר ורץ מקצה אחד של הבית לקצה השני".  

 


האחד ג'ינג'י פטפטן, השני אפרפר ונמרץ. מרסל ואבינועם רופא, ליאו ומל 


 

 

 


חתוליאדה 2007



הכתבה באדיבות "עכבר העיר און ליין"
www.mouse.co.il

פסטיבל החג של החגים 2006.דוכני העמותה בפסטיבל החג של החגים הם חגיגה לעיניים. כל שנה העמותה משתתפת בפסטיבל על ידי הצבת דוכני הסברה/התרמה/מכירה של פריטים חתוליים מהממים ומקוריים.ארבע שבתות צבעוניות, ריחניות, ססגוניות והומות אדם. אנשים באים מכל הארץ ונהנים כל רגע מהחוויה של שלוש דתות חוגגות ביחד באחווה, בהבנה ובשלום.

חג החגים


הפנינג שבועות  2006 במיתחם "קסטרא" חיפה. יומיים של התרמה להקמת מרפאה במקלט העמותה. האירוע היה גדוש במופעים, הרצאות מרתקות בנושאים חתוליים, דוכנים ססגוניים מכל הבא ליד והרבה מבקרים נלהבים.

הפנינג שבועות


בצל המלחמה - כשאנחנו מ ו צ פ י ם במאות חתולים נטושים, יצאנו לתערוכה הנפלאה הזאת עם תמונות מועמדים בעלי צ'אנס גבוה לאימוץ ואכן חזרנו ב"ידיים ריקות" כמעט. ולכן כל כך חשוב לבוא אלינו למקלט (בחיפה) או לבתי האומנה שלנו (בתיאום מראש) כדי להנות מהמשופמים המתוקים האלה שלא עשו רע לאף אחד וכל מה שהם מבקשים זה בית חם .מישהו מאמץ? נכון, גם תרומות יתקבלו בברכה ובתודה רבה.


מכתב שנכתב בקרית מוצקין בימים אלה  על ידי אישה/אנשים אלמונים, מן הראוי שמכתב זה יכתב בכל מקום בארץ.

 אני מוצאת לנכון להודות לאותם אוהבי חתולים ומבקשת שתפרסמו אותו אצלכם.   בתודה מראש אופירה לינדנפלד.

 

לכל דיירי רחוב קורצק שלום רב.

 

בשכונתנו שוכנת אוכלוסית חתולים קבועה.

החתולים האלה ממלאים תפקיד חשוב מאוד בשמירה על נקיון השכונה.

הם תופסים ומחסלים את כל העכברים, החולדות, הנחשים ושאר מכרסמים וזוחלים מזיקים שיכולים להעביר מחלות מסוכנות לאדם ולהזיק לו מאוד.

 

החתול במקורו הוא חיה נקיה מאוד ולא מזיקה כלל לאדם.

בתמורה לעבודת הניקיון המבורכת של החתולים, האדם צריך לדאוג לחתולים החיים בסביבתו ולהאכילו.

כיוון שהרבה אנשים לא מקיימים את ההסכם הלא כתוב הזה  שבין האדם לחתול, נאלצים החתולים לחפש אוכל בפחי האשפה. הדבר כמובן מזיק לבריאותם ופוגע בניקיונם ורבים האנשים שבעקבות זאת מחשיבים את החתולים כמטרד.

 

על מנת שהחתול ימשיך להיות נקי ובריא, אנו אוהבי החתולים  משתדלים להאכילם תוך הקפדה על נקיון המקום לאחר האכלה.

הבעיה היחידה הקיימת היא ההתרבות המהירה של אוכלוסיית החתולים.

הפתרון לבעיה זו היא עיקור החתולות הנקבות.

לעיקור זה קיימים יתרונות רבים ובהתאם לכך החליטו בכמה רשויות מקומיות לעזור לחתולים ולבצע מבצע עיקור נרחב. כך למשל נעשה בעירית חיפה שבמהלך המבצע עיקרו מאות חתולי רחוב תוך הקפדה להחזירם למקומם הטבעי.

 

בשכונתנו עוקרו כבר מספר חתולות אך כיוון שהדבר כרוך בהוצאות כספיות רבות, פנינו לעירית מוצקין והם הסכימו לשתף איתנו פעולה בנושא זה, ומתכוונים לבצע עיקורים לחתולי שכונתנו בקרוב.

 

אנו מצפים משאר דיירי רחוב קורצ'ק, לפחות להתנהג בצורה הולמת (בלתי מזיקה) כלפי החתולים השוכנים כאן.

כמובן שגם שיתוף פעולה בהאכלה (תוך שמירה על נקיון המקום) יתקבל בברכה.

 

ברצוננו להזכיר כי התנהגות מזיקה כלפי חתולים מנוגדת לחוק (מצורף בהמשך) לא נהסס לפנות לגורמים המתאימים אם תמצא התנהגות שכזו.

אנא הסבירו תוכן הדברים גם לילדכם כיוון שהדברים מכוונים גם אליהם.

בתודה ובתקווה לשכנות טובה (גם עם החתולים)

אוהבי החתולים ברחוב קורצ'ק.

 

ציטוטים מן החוק

חוק צער בעלי חיים (התשנ"ד 1994 ) קובע את איסור המסגרת לפגוע בבעלי חיים ולהתאכזר אליהם כדלקמן: "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי", כן נקבע בחוק זה כי העובר על הוראות אלה יהיה צפוי לשלוש שנות מאסר.

 

החוק מפרש: "להתאכזר לאדם או לחיה פרושו להרע להם, לנהוג בהם ברוע לב, לנהוג בהם שלא ברחמים, לנהוג בהם בקשיחות לב".

 

כמו כן כותב השופט:

"צווינו מלידה להגן על החלש, ובעלי החיים הם חלשים.

בעל חיים ליד האדם הוא כילד תמים וחסר הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה. החיה כמו הילד הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לחיה היא מלחמה בין מי שאינן שווים. עלינו להגן על  בעלי החיים באשר הם, יצורים שאלוהים נתן בהם נשמה".

 

מה קרה בקוריאה כאשר סילקו את החתולים?   (מתוך מאמר של ד"ר רפי קישון)

 

בקוריאה היו לפני כעשרים שנה המון חתולי רחוב. הממשלה החליטה להיפטר מהם בטענה שהם מפריעים לציבור.

הקוריאנים הם עם יעיל, ובתוך זמן קצר יחסית הם הצליחו להשמיד את רוב חתולי הרחוב בערים הגדולות. שמחתם על ההצלחה לא ארכה זמן רב.

את החשבון הכואב הם קיבלו מיד: מתוך תעלות הביוב הבארות ומחשכי האדמה עלו והופיעו אלפי עכברושים, עכברים וחולדות שהציפו את העיר. הם פשטו על כל המקומות והגיעו לכל פינה, הם חיבלו ברכוש ובמזון, פגעו בכבלים ובחוטי חשמל, וגרמו לנזק כלכלי עצום ופגיעה קשה בבריאותם של אלפי אנשים. שכן העכברושים, החולדות והעכברים הם מעבירי מחלות מסוכנות לאדם: מחלות כמו לפטוספירוזיס, דבר וכלבת שהשמידו מאות אלפי אנשים בעולם. כמו כן העכברושים מסוכנים מאוד לתינוקות ולילדים קטנים מכיוון שהם מסוגלים לנשוך בחוזקה ולגרום לנזקים חמורים. גם מספר הנחשים שהתקרבו למגורי אדם עלה בהתמדה.

הקוריאנים התחילו ליבא חתולים ולגדל אותם במיוחד כדי שיפרו וירבו וימלאו את הארץ ויצילו אותם ממכת העכברושים.

חתולי הרחוב נפוצים ונמצאים כמעט בכל חצר. יש להם ידידים רבים שמטפלים בהם ומאכילים אותם, אבל יש להם גם שונאים. רבים רואים בחתולי הרחוב מטרד, ולצערי גם רשויות של ערים שונות מנסות לחסל אותם. זוהי טעות אקולוגית, כי פגיעה בחתולים תגרום למצב דומה כמו בקוריאה. החתולים משמשים כמשטרה חשאית הפועלת ללא לאות. בלילה כשאנו ישנים, זוהי שעתם של הטורפים הקטנים והמיומנים הללו. הטבע בנה אותם להיות ציידי לילה מושלמים- הם מסוגלים לראות היטב בלילה, הם נעים בדממה מוחלטת על כפות רגליהם העדינות. אוזניהם הרגישות כרויות לכל קול ציוץ. הם מסוגלים לרבוץ קפואים במקומם, שוחרים לטרף. פגיעה בחתולי הרחוב תגרום לעלייה מבהילה במספר המכרסמים שיציפו את העיר. הרשויות לא יוכלו להלחם בתופעה- גם לא עם רעלים וחומרי הדברה, כיוון שהמכרסמים הם חיות אינטיליגנטיות מאוד הלומדות להיזהר ממלכודות ורעלים.

החתולים עצמם אינם מסוכנים לבני האדם, הן חיות נקיות במיוחד, והמחלות המעטות שהם יכולים להעביר לאדם הן לא מהותיות לעומת העזרה העצומה שהם מושיטים לנו.  

 


 

לזכרו של "פריטי" - בן אדם של חתול

 

פריטי הגיח אל חיינו כשבא האביב. כעבור ארבעה אביבים

נוספים אלוהים חמד אותו לעצמו.

אמו, מרשעת מקצועית מקסימה שהגיעה אלינו 4 שנים קודם

לכן, לא בדיוק השתגעה על הרעיון של לחלק אתו

את שטח השיפוט שלה, אבל בתור גור הוא היה

כזה "קלוץ", ואמא זה אמא, הרי שבלית ברירה היא

אישרה לו להישאר בממלכתה. כמה "כלאפטה" שהיא, ככה הוא

סימפאטי.

כמה ששנאה חברה, ככה הוא התחבב אפילו על כלבים...

עם הזמן הוא הפך מ"נבאך" שמנמן ו"פלגמאט" לקזנובה של

השכונה. לא היה ערב שנשאר בלי איזה חתיכה ליד הדלת.

כמעט כל לילה שמענו אותו בחוץ עושה סקנדלים לזכרים

למקצוע, ועד שלא הכריז על חזרתו הביתה במיאו מטריף

של "אהלן חברה' הגעתי, נשאר משהו לאכול?", הלב שלנו

עבד שעות נוספות. כל פעם שחזר חבול, פצוע וזב

דם לקחנו אותו לשיחת מוטיבציה שיקח את עצמו בידיים

כי כמה כבר אפשר לרוץ לרופאים שיחזירו לו את

האוזן למקום, יפתחו לו עין שנסגרה או יחבשו לו

רגל שנחבלה. אחרי שיחה רצינית כזאת, כשאמא שלו לא

מתערבת לנו בחינוך שלו, הוא היה מפצה אותנו ב"חנדאלאך",

התרפקויות וגרגורים אין קץ, וכשהיינו מעמידים אותו על השולחן

הגדול במטבח ומתרחקים ממנו כמה מטרים וקוראים לו:

"פריטי בוא" - הוא היה מזנק ונוחת לנו היישר על

הכתף, שנאמר: לוליין מלידה. אז נכון שאמא שלו פותחת

דלתות חופשי ושותה מהברז בלי כוס – אקרובט כמו פריטי

עוד לא נודע בפלך.לכל אחד מבני הבית היה

אתו דיבור פרטי משלו. לכולם תמיד ענה במיגוון מיאואים

מתוקים מדבש. כינינו אותו ב - 15 (זה בדוק!) שמות

חיבה, והכי חמוד היה טקס ארוחת הבוקר: בשעה הקבועה

הוא היה קופץ אלינו למיטה, נושך אותנו קלות בזרוע,

כולו גרגור אחד גדול. כשהתיישבנו, הוא היה מטפס לנו

על הכתף ומוביל אותנו בטבעיות ותיקה אל המקרר.

היינו שמים אותו אחר כבוד על השיש שבמטבח,

ומגישים לפניו את מעדני הבוקר שלו  עליהם היה יורד

ב"שוס" מהיר כאילו הוא מאחר לעבודה.

לו ידענו שזמנו קצוב היינו מתעדים את חייו הקצרצרים

פעימה אחר פעימה. כל כך נדיר הוא היה.

פריטי מת מאיידס של חתולים. כן, יש דבר כזה,

נדיר ככל שיהיה בקרב החיות האלה. הוא היה המקרה

השלישי שהתגלה אז בארץ כאשר הגיעו לפה ערכות בדיקה

מתאימות מחו"ל. גם ברגעיו האחרונים הוא זחל אלינו להתרפקות

וחיבוק אחרון כשכבר נשם בקושי אחרי ימים ולילות

ללא רצון ויכולת לאכול ולשתות. הגוף הכחוש כבר לא

נשא את עצמו ורק בעיניים הכחולות הנפלאות והגדולות שלו

נותר עוד צלם וזכר ליצור המופלא שהיה - ולא יהיה עוד.


עיגול לטובה

שרותי לכידה פרטיים:
אזור הצפון: קרן 0525-028878, מירי 0542-090050
 קט-סיטר יעל 050-7902750 שומרת על חתולכם בהיעדרכם.
© כל הזכויות שמורות, 2010 | בניית אתריםבניית אתרים | עיצוב אתרים Navida