אגודת חובבי החתולים בישראל חיפה והצפון

תקשורת עם חתולים- אותות אזהרה

http://www.neatam.co.il/cats : הכתבה באדיבות

אופיליה היתה חתולה ג'ינג'ית עדינה. רמי אימץ אותה מ"צער בעלי חיים" כשהיתה בת כשנה. בין השניים היתה אהבה ממבט ראשון. אבל יום אחד, כאשר רמי קרא ספר וליטף את אופיליה שישבה על ברכיו, היא הסתובבה לפתע במהירות הבזק, נשכה את ידו בחוזקה, קפצה ויצאה מהחדר. רמי היה המום ממה שקרה. הוא חש נבגד והרגיש שהוא מאבד את אמונו באופיליה. "כך היא גומלת לי על אהבתי ועל ליטופי?" חשב. אך למרבה המזל, הוא עצר בעצמו ולא נתן לדחף המידי שלו להשתלט עליו. לא, הוא לא העיף את אופיליה בחמת זעם, לא החטיף לה פליק ולא גער בה, אלא פנה לעזרה. אופיליה נבדקה קודם כל על ידי וטרינר ונמצאה בריאה ושלמה. רמי פנה אלי. הוא באמת ובתמים רצה לדעת מה קרה לאופיליה, וקיווה שהיא תשוב להיות חתולה חמודה ומתפנקת. התופעה בה נתקל רמי מוכרת בספרות המקצועית על התנהגות חתולים בשם "תסמונת ליטוף-נשיכה" והיא תוצאה של אי הבנה בין החתול לבין האדם המלטף אותו. לרמי, כמו לרבים אחרים הנתקלים בתופעה דומה, היה נדמה שהחתולה לפתע פתאום התקיפה ללא כל אזהרה מוקדמת. לאמיתו של דבר אופיליה ניסתה להזהיר אותו, ורמי התעלם מהאזהרות פשוט מפני שלא ידע שאלו אזהרות. חתולים לא מדברים, והם משתמשים בעיקר בשפת הגוף שלהם כדי להעביר מסרים לחתולים ולבעלי חיים אחרים בסביבתם, כולל בני אדם. מה שמסבך את הענינים קצת יותר הוא העובדה ששפת הגוף של חתולים שונה מזו של כלבים, אותה בני אדם מכירים בדרך כלל טוב יותר. מי אינו יודע שכאשר כלב מקשקש בזנבו הוא מביע שמחה? חתול, לעומת זאת, מקשקש בזנבו בדרך כלל כשהוא עצבני או דרוך! כאשר אופיליה התכרבלה בחיקו של רמי והוא ליטף אותה היא גרגרה תחילה בהנאה ונמנמה במנוחה. כעבור זמן מה הליטוף הפסיק להיות נעים עבורה והיא רצתה שרמי יניח לה. הגרגורים פסקו, ואופיליה החלה להניע את זנבה מצד לצד. רמי פירש זאת בטעות כאות שמחה והמשיך בליטופיו. אופיליה החלה להרעיד את עור גבה, כאילו היא מנסה להפטר מזבוב, והמסר החתולי היה "די, עזוב אותי. לא נעים לי." רמי המשיך ללטף בתום לב ולא הרגיש בשינוי. אוזניה של אופיליה פנו לאחור ונעשו שטוחות, משמע "תפסיק או שאנשוך!" וכשרמי לא הבין גם את האות הזה, אופיליה הסתובבה, מימשה את האיום וקפצה לה ממנו והלאה. ברגע שרמי למד להכיר את שפת הגוף של אופיליה ולכבד את רצונה, נפתרה הבעיה ואופיליה אכן חזרה להיות חמודה ונעימה כבעבר. חתולים בדרך כלל לא תוקפים פתאום ללא אזהרה, אבל האזהרות מובעות בעיקר בשפת הגוף שלהם. חתולים משתדלים להמנע מעמותים, וכאשר הם נתקלים באיום או באי נוחות על פי רוב הם פשוט הולכים להם למקום אחר (למשל מטפסים למקום גבוה או מתחבאים בפינה קטנה) או נותנים אותות אזהרה בתקוה שלא יצטרכו לממש אותם. כאשר אנו מכניסים חתולים לביתנו חשוב מאד להכיר את שפת הגוף שלהם ולדעת מתי הם רגועים ונהנים ומתי הם מתוחים ומפוחדים ועלולים לתקוף כדי להגן על עצמם. יש גם מקרים בהם חתולים תוקפים שוב ושוב והופכים את חיי הבית לגהינום. זו התנהגות חריגה וחשוב מאד למצוא מה גורם להתנהגות זו על מנת לשנות אותה. במקרים כאלה, לאחר שנשללה סיבה בריאותית, כדאי להעזר ביועץ להתנהגות חתולים, ומוטב לעשות זאת מוקדם ככל האפשר. יועץ יכול להתחקות אחר הדברים המלחיצים את החתול ולהדריך את בעלי החתול כיצד להחזיר לחתול את תחושת הבטחון וההתנהגות הנינוחה.
עיגול לטובה

אגודת חובבי החתולים בישראל (ע"ר),
טל' למענה הציבור: 058-7766116
שרותי לכידה פרטיים:
אזור הצפון: קרן 0525-028878, מירי 0542-090050