על העמותה

1. בקרת התרבות אוכלוסיית חתולים חסרי בית, חסרי סיכוי.
2. הושטת טיפול רפואי לסוגיו.
3. איתור בתים מאמצים.
4. חינוך והסברה.
5. עזרה למעוטי יכולת.
6. חילוץ לסוגיו.
7. קו מצוקה.
8. מניעת הרעלות.

העמותה מתנגדת נמרצות להשמדת חיות חסרות בית ומשוייכת מבחינת תפישתה זו לארגונים למען בע"ח הנקראים: no-kill societies . עמדתה זו  מתבטאת במספר דרכים כדלקמן:

א). הגברת מודעות: לפני מספר שנים – כששום גוף ציבורי לא לקח על עצמו אחריות למצבם העגום של חתולי הרחוב, העמותה יזמה פניות לראשי ערים ומועצות (באזור הצפון) שייקחו אחריות לאוכלוסיית החתולים חסרי הבית בשטח שיפוטן על ידי הקצאת תקציב קבע לעיקור חתולי רחוב. כיום קיימת מודעות ציבורית לנושא זה גם מבחינת משרד החקלאות וגם מבחינת הציבור עצמו שלא פעם מתארגן עצמאית לצורך כך, ויודע לפנות לעמותה מבחינת הדרכה ובצוע.

ב). עיקורים וסירוסים של חתולי רחוב וחצר כקבלן משנה של עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות וגם עיקורים וסירוסים של אוכלוסיות חתולים בסיכון במימון ישיר של העמותה.

ג). סיבסוד עיקור וסירוס ריבוי חתולי חצר המואכלים באופן פרטי: עקב העלות הגבוהה של עיקור חיות מחמד  בישראל, נמנעו אנשים טובים המטפלים בקבוצות גדולות של חתולי חצר מלעקר אותם דבר שהביא להמלטות חסרות סיכוי חשופות למוות ברעב צמא מחלות והתעללויות.  מכאן נבעה החלטת העמותה לסבסד עיקורים וסירוסים של קבוצות אלו, גישה שהוכחה כמוצלחת ביותר עקב ריבוי הפניות אליה לעיקורים ולסירוסים.

ביוני 98 נעתר ראש העיר חיפה, מר עמרם מצנע, ליוזמת העמותה והקציב תמיכה כספית שהספיקה לעיקור כ - 2000 חתולי רחוב וחצר ובכך נמנעו המלטות של למעלה מ - 100,000 גורים חסרי עתיד. העיקורים הנ"ל ממשיכים מאז כדרך קבע.

2.  הושטת טיפול רפואי לסוגיו

הגשת טיפול רפואי מלא לחתולי רחוב וחצר כתוצאה ממחלות, הזנחה, נטישה, לאחר פציעה, התעללות, תאונות דרכים וכד' באמצעות שיתוף פעולה מבחינת מחירי טיפול מסובסדים מול מספר מרפאות בחיפה, בקריות, נצרת, זיכרון יעקב וראשון לציון. בשלוש השנים האחרונות מפעילה העמותה מרפאה בבית המחסה שלה לעיקורים, סירוסים ולטיפולים רפואיים דחופים.

3.  איתור בתים מאמצים

בעזרת פרסום חינם באמצעי התקשורת השונים ובהפעלת אתר עצמאי באינטרנט וכיום גם בפייס בוק, העמותה מוסרת לאימוץ את החתולים החוסים בבית המחסה שלה או מסייעת לאנשים הפונים אליה בבקשת איתור בית חם לחתול שרוצים למסור. המאמצים דרכה מתחייבים לעקר את החיה, בבוא זמנה, בין אם באופן פרטי או בין אם באמצעות מחיריה המסובסדים של העמותה. בשנה עוברים במקלט העמותה  כ - 600 גורים וחתולים עד איתור בתים מאמצים.

4. חינוך והסברה

חוק ייסוד העמותה מאז הקמתה, (שנת 66), היה מתן עדיפות עליונה להגברת המודעות לבעלי חיים בכלל ולחתולים בפרט, יחסי הגומלין בינם לבין האדם ואחריות האדם כלפיהם.  משך השנים קיימה העמותה חוגי נוער, הרצאות בבתי ספר ודוכני הסברה רבים, לרבות הפצת עלונים שנתיים על פעילות העמותה. כיום העמותה מקיימת דוכני התרמה/הסברה באמצעות השתתפות באירועים למען בעלי חיים במרכז ובצפון הארץ.

5. עזרה למעוטי יכולת

במסגרת יכולותיה המוגבלות העמותה משתדלת לעזור בביצוע עיקורים לעולים חדשים, לגמלאים, לנתמכי קצבאות סעד, אשר דואגים לריכוז של  חתולים בסכנת התעללות או הרעלות שידם אינה משגת לבצע אותם עיקורים סירוסים על חשבונם. העמותה מסייעת להם גם במימון חלקי של עלות טיפולים רפואיים ולעתים אף תרומות מזון לחתולים.

6. חילוץ

העמותה מפעילה שרות חילוץ חתולים שנקלעו על צמרת עץ, גג, ביב שופכין, תאונה, צנרת מבנים ציבוריים ו/או סכסוכי שכנים.

7. מענה לקו המצוקה

העמותה מקבלת כ - 20 פניות טלפוניות ליום אל קו המצוקה הפועל 24  שעות ביממה.

     סוגי הפניות:

טיפולים רפואיים, הודעה על חיה במצוקה, בקשת חילוץ, בקשה לאמץ חיה, בקשה לעזרה כספית בעיקורים, הצעות התנדבות (נוער בעיקר), בקשה לייעוץ מקצועי. ממוקד 106: פציעות, פינוי  (חתולות רחוב שהמליטו במרפסות של דירות או מחסנים), מסירה מאסיבית של חתולים בלתי רצויים עקב: אלרגיה, הליכה לבית אבות של בעל  החיה, מוות בעל החיה, הגירה או נסיעה לחו"ל, איומי השלכה של חתולי בית שאינם יכולים להתקיים מחוצה לו, נטישה  והשלכה אכזרית של החיה לרחוב מסיבות שונות.

8. מניעת הרעלות

העמותה משקיעה מאמצים רבים למניעת הרעלות והשמדה אכזרית מתוכננת של אוכלוסיית חתולים חסרי ישע במקומות שונים בחיפה והצפון. כאשר מגיע מידע על התעללות, העמותה עושה מאמצים לכך שתוגש תלונה על ידי מוסר המידע. האפשרות להגשת תלונה מותנית בעדי ראיה המוכנים להחשף, דבר המהווה לעתים בעיה. בנושא הרעלות המוניות העמותה מטפלת על ידי יצירת קשר עם הרשות המקומית והמשטרה. פעמים רבות הצליחה העמותה למנוע הרעלות על ידי פניה לראש אותה עיר או מועצה. בנושא זה העמותה קבלה עזרה מהמשרד לאיכות הסביבה, מחברי הכנסת דאז, יעל דיין, אברהם פורז ומר יוסי שריד. העמותה אמנם מקבלת מידע על השמדות חתולים אך לפעמים מאוחר מדי.