אגודת חובבי החתולים בישראל חיפה והצפון

חדשות

חילוץ בעלי חיים מהשריפה בחיפה

28/11/2016

השריפה של השבוע שעבר לא הטיבה עם עשרות ואף מאות בעלי חיים, חלקם חיות מחמד וחלקם חיות בר, שלא הצליחו להימלט מהאש ומצאו את מותם בלהבות.

חתולה אחת לפחות היתה ברת מזל. בחדשות ערוץ 2 צילם אחד הצלמים תמונה של אותה חתולה שמביטה מבעד לחלון ביתה על המראה הקשה שבחוץ. מיכל, בעליה של אותה חתולה, ראתה את "מילקי" שלה בתמונה בטלויזיה ודאגה מאוד. כשהאש פרצה בסביבת דירתה, הכבאים לא איפשרו לה להיכנס לבניין ולחלץ את החתולה, כך שמילקי נשארה בבית. למזל שתיהן, צוות מחלץ של "תנו לחיות לחיות" הגיע לדירה ומצא את החתולה בריאה ושלימה.

כמו-כן חילצו המחלצים כלבה ,שנמצאה לכודה בתוך חצר שרופה ,והשיבו אותה לבעליה.



משרד החקלאות חידש את התקציב לעיקור וסירוס חתולי רחוב

03/11/2016

 המשך לידיעה הקודמת, עם סוף מוצלח: זמן קצר לפני מועד שמיעת העתירה לבג"צ לחייב את משרד החקלאות להעביר לרשויות המקומיות את התקציב בגובה 4.5 מיליון ש"ח למימון פעולות סירוס ועיקור של חתולי רחוב, המשרד סוף סוף, באיחיור של כמעט שנה שלימה, פירסם את הקול הקורא לרשויות, המאפשר להם לפנות ולקבל מימון. אותו קול קורא היה צריך להתפרסם בסוף 2015, והתפרסם בפועל רק עתה, בנובמבר 2016.
חבל שנחוצה עתירה לבג"צ על מנת לחייב את משרד החקלאות לקיים את החוק הישראלי (חוק צער בעלי שמחייב אתהממשלה להקצות תקציב ייעודי למטרה זו).

יש קרן אור אחת בסיפור האומלל הזה: קול הקורא מתייחס לא רק לתקציב 2016 אלא גם לתקציב 2017. כך שהרשויות יוכלו לקבל בעוד מועד את התקציב המאפשר את הפעלת תוכניות סירוס ועיקור ל-2017.



בג"צ בדרישה להעביר תקציב לעיקורים וסירוסים

09/10/2016

http://www.letlive.org.il/?p=10422

לפי מאמר מאת אמיר בן-דוד מטעם עמותת תנו לחיות לחיות, העמותה עתרה לבג"צ, בדרישה שיורה בצו לשר החקלאות אורי אריאל להעביר מיד את התקציב הייעודי לעיקור וסירוס בעלי חיים משוטטים לשנת  2016 בסך 4.5 מיליון שקלים, שטרם הועבר לביצוע. העתירה גם דורשת לאפשר ל-68 רשויות שהגישו בקשות ולא תוקצבו בשנת 2015 לקבל את התקצוב על מנת לקצר הליכים ביורוקרטיים.

על פי סעיף 14 א' לחוק צער בעלי חיים, על המדינה להקצות תקציב ייעודי למניעת התרבות בעלי חיים משוטטים, באמצעות קול קורא לרשויות מקומיות אשר יהיו אחראיות לביצוע פעולת עיקור וסירוס בשטחן. עד כה טרם פורסם קול הקורא לשנת 2016. העיכוב בהקצאת הכספים לשנת 2016 פוגע ביכולת לעצור את ההתרבות המהירה של בעליי החיים בשטח. למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד החלקאות ובפרט לשר אורי אריאל, אלה ענו רק שקול הקורא יתפרסם "בשבועות הקרובים",אבל בפועל הוא לא התפרסם ושנת 2016 לקראת סיום

בעבר צוטט השר אריאל כי הוא מתנגד לעיקור וסירוס ממניעים הלכתיים, ואף בחן יחד עם צוות משרדו אפשרות לבצע "טרנספר" ולהעביר בעלי חיים משוטטים למדינה זרה. את תקציב מניעת ההתרבות לשנת 2015 ניסה השר לייעד למחקר ולשימוש באמצעים שאינם עיקור וסירוס, אך בית המשפט העליון חייב את משרדו לייעד את התקציב לעיקור וסירוס, פעולה הנחשבת כיום לאפקטיבית ולהומנית ביותר לטיפול בבעיית ההתרבות, ומקובלת בכל מדינות המערב.



הפגנה מול ישיבת הממשלה

01/09/2016

עשרות פעילים מקואליציית המאבק של ארגוני בעלי החיים בישראל מפגינים הבוקר מול קריית הממשלה בירושלים בה נערכת ישיבת הממשלה. המפגינים הקימו במקום כלבייה ומוחים על היעדר תקצוב לעיקור וסירוס כלבים וחתולים ומניעת המתות של כלבים בריאים.

רק 0.4% מתקציב משרד החקלאות מופנה לנושא ובמשרד אף הקשו את התנאים לרשויות המקומיות לקבל תקצוב. השרים אקוניס ושטייניץ ניגשו למפגינים והקשיבו לטענותיהם.

שר החקלאות שנגדו הופנו מרבית הקריאות התחמק מנתיב ההפגנה. בקואליציית המאבק 25 עמותות ובהן תנו לחיות לחיות, אס.או.אס חיות, הכלבים שבצל, צב"ח ירושלים, ר"ג וחיפה ועוד.




מרפאה חדשה בדרום מוצעת על פי מודל אמריקאי

01/09/2016

http://www.letlive.org.il/?p=9909

ישראל נמצאת במצב של ריבוי יתר ענק של חתולים וכלבים.  בכל יום ויום נולדים רבבות רבות של חתולים וכלבים ,אשר חייהם קצרים ומלאי סבל איום של מחלות, רעב והתעללויות. מצב זה גורם, מלבד הסבל לבעלי החיים, לנטל רגשי, פיזי וכספי על אוהבי בעלי החיים – עמותות ואנשים פרטיים.

בארצות אחרות, הנושא מטופל ע"י הממשלה. אבל נושא קשה זה איננו וגם לא יהיה במקום גבוה בסדר העדיפויות של תקציב המדינה שלנו. הרשויות במדינה עדיין נוהגות בדרך כלל בהמתות המוניות (בעיקר בכל הקשור בכלבים) או בהתעלמות (בכל הקשור בחתולים).

אי-לכך, עמותת "תנו לחיות לחיות" הכריזה על פרוייקט ארוך-טווח להקים ולהפעיל מרכזים וטרינריים מקצועיים אשר ייבצעו הניתוחים בחינם - אם יהיו די תרומות לממן אותם - או במחירים נמוכים השווים לכל נפש ,אשר ייתמקדו בביצוע עיקורים בלבד. פעילות זו הוכחה באופן חד משמעי כיעילה ביותר לצמצום את ריבוי היתר של החתולים והכלבים.  המרכז הראשון בישראל, שיהווה למעשה אב-טיפוס אשר כדוגמתו יוקמו נוספים בעשור הקרוב, ימוקם בדרום הארץ.

המודל המקצועי נלמד בארה"ב, שהיא מהארצות המובילות בעולם בתחום, והוא יופעל בישראל בהתאמה למציאות הקיימת כאן. פהעמותת Humane Alliance  האמריקאית, שמכשירה אנשי מקצוע בתחום מזה 20 שנים ויותר, תכשיר גם את אנשי המקצוע הישראליים שיפעילו את המרפאה.

במקביל למרפאת העיקורים , עמותת "תנו לחיות לחיות" מתכוונת להפעיל גם מרפאה וטרינרית כללית, אשר בה יוכלו חתולים וכלבים וכל אוהביהם לקבל טיפול לכל מחלה ופציעה במחירי עלות נוחים. העלויות יהיו מתאימות גם לאוכלוסיות חלשות , אשר בגלל מחירי השוק הגבוהים אינם יכולים להעניק לחיות שלהם טיפולים שוטפים ולטפל במחלות או בפציעות.



מוזיאון הילדים נגד חתולים?

23/05/2016

http://www.letlive.org.il/?p=5834

במחלקה המשפטית של עמותת תנו לחיות לחיות נתקבלה תלונה על כך שהנהלת מוזיאון הילדים בחולון הוציאה הנחיה האוסרת על האכלת חתולים ואף מאיימת בפיטורי עובדים שיאכילו.

מה הופתענו לראות את ההודעה בעיקר לאור העובדה שרק בשנה האחרונה דאגנו לעקר ולסרס את כל החתולים במתחם.

רבה הייתה אכזבתנו שמוזיאון הילדים בעיר שחרטה על דיגלה את המיתוג "עיר הילדים" בחרה להתייחס אל חתולי רחוב במתחם הציבורי כאל מפגע שיש להרעיבו למוות ושכחה שחינוך ילדים מתחיל באהבה לזולת, חמלה, מוסר גם ובעיקר לבעלי החיים.

היועץ המשפטי פנה מיד אל הנהלת המוזיאון והבהיר את החוק והפסיקה בנושא וכן פנה לד"ר ויקטור חדד הווטרינר הרשותי של חולון שמיד טיפל בתלונה והוציא מייל חריף להנהלת המוזיאון וביטל את רוע הגזירה.



חינוך לחמלה בבית ספר בצהלה

26/06/2016

http://www.letlive.org.il/?p=8657


במסגרת שבוע כבוד וחמלה לבעלי החיים שהתקיים בבית הספרצהלה בתל-אביב, תלמידי כיתה א' העבירו פעילות לשכבת כיתות א'-ג' במהלכן הכינו ופיזרו קערות מים מקושטות למען חתולי הרחוב.

"המטבח של טלו" תרמו את הקערות, הילדים קישטו והכינו שלטים- ובעלי החיים ניצלו מהחום הנורא והיו מאושרים! כל כך פשוט להציל חיים; כל כך פשוט לחנך לחמלה!

תודה ענקית לצוות המקסים והמיוחד של בית ספר צהלה: למנהלת ויויאן אקשטיין, הסגנית רינת פרייזאן, והמורות מעיין קדם, מירית לוי, נעמה גליקסמן וגילה ברוקס.




השר אריאל העביר את תקציב הסירוס של חתולי רחוב למחקר: "נוגד אמונות דתיות"

אריאל החליט להעביר את התקציב למחקר למציאת חלופות לעיקור. ביקורת במשרד החקלאות: מחקרים רבים מוכיחים שאין חלופות זמינות

הארץ,  3.11.2015

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2767126

הכתב אילן ליאור מדווח (הארץ, 3.11.2015) ששר החקלאות, אורי אריאל, החליט להעביר את כל התקציב המיועד לעיקור וסירוס, המסתכם ב–4.5 מיליון שקלים בשנה, למחקר למציאת שיטות חלופיות למניעת התרבותם של בעלי חיים משוטטים. זאת אל אף שמחקרים רבים מוכיחים שאין לכך חלופה זמינה ויעילה.

סירובו של אריאל נובע בין היתר מכך שפעולות אלו נוגדות את ההלכה ואת אמונתו הדתית. יוטעם, כי הרב שלמה עמאר, לשעבר הרב הראשי לישראל, התיר עיקור של חתולות רחוב במצבים בהם התרבות היתר גורמת לסבל לבעלי-חיים או מטרד לבני אדם. גם הרב אבינר התיר עיקור חתולות וכלבות.

השר הציע במקור להעביר חתולים למדינה אחרת, אבל הצעה זו ירדה בשלב זה מסדר היום.

בתגובה להחלטת השר, העמותה "תנו לחיות לחיות" עתרה לבג"צ כנגד ההחלטה. בעתירה נטען, כי החלטת השר עומדת בניגוד לעמדה המקצועית, לפיה עיקור וסירוס הם האמצעים ההומאניים והיעילים ביותר למניעת התרבות יתר של בעלי-חיים.



ב-יולי 2015 הופסק שרות החדשות שממנו נזון דף זה.
נשתדל לחדש את שרות החדשות ככל שיתאפשר.
בואו לבקר אותנו בפייסבוק על מנת לקרוא את החדשות המעודכנות על פעילות העמותה ומהעולם!




נוכחות חסרת תקדים של שרים וחברי כנסת בישיבת השדולה להגנת בעלי החיים

27 ליולי 2015.

 שני שרים ו-17 חברי כנסת השתתפו בישיבה של השדולה, השתתפות חסרת תקדים שמראה את התמיכה הגורפת בנושא מכל המפלגות. את השדולה מובילים חברי הכנסת איציק שמולי ויעל גרמן. לדיון הגיעו שר החקלאות אורי אריאל ושר הגנת הסביבה אבי גבאי. עוד השתתפו בו חברי הכנסת ציפי לבני, תמר זנדברג, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ', איתן כבל, דב חנין, רועי פולקמן, מרב מיכאלי, מסעוד גנאים, חיים ילין, יוסי יונה, יואל חסון, זוהיר בהלול, קסניה סבטלובה, אורן חזן, וח"כ לשעבר דב ליפמן שהוביל את השדולה לצד ח"כ כבל בכנסת הקודמת. 

 http://www.letlive.org.il/article_2166_ישיבת-השדולה-להגנת-בעלי-החיים--בכנסת




צעדת מחאה משותפת של יהודים וערבים למען זכויות בעלי חיים

בכתבתה "יהודים וערבים במחאה משותפת למען זכויות בעלי החיים: החמלה משותפת לכל בני האדם"  (מעריב, 24 ליולי 2015) מדווחת קארין רוזקובסקי  על צעדת מחאה שאורגנה חיפה בהשתתפות כאלף פעילים, יהודים וערבים, מרחבי הארץ. הצעדה, אשר נקראת "כולנו קולם," קיבלה את אישור המשטרה ומאובטחת על ידה. המפגינים הניפו שלטים וקראו קריאות נגד פגיעה בעלי חיים בתקווה להעלות את המודעות לפגיעה בבעלי חיים בכלביות, במשקים התעשייתיים, במשחטות ובמעבדות הניסויים.

לצעדה שותפים בין היתר פעילי 'תנו לחיות לחיות', 'אנונימוס', 'הצפון הטבעוני', האגודה נגד ניסויים בבבעלי חיים, והקואליציה הבינלאומית נגד פרוות ועוד.

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-490311




הצעת חוק להחמרת הענישה על עבירות התעללות בבעלי חיים אשרה על ידי ועדת השרים לחקיק

על הצעת החוק, שיזמה וקידמה תנו לחיות לחיות במשותף עם ח"כ איציק שמולי | Itzik Shmuli חתמו כ-80 חברי כנסת. על פי הצעת החוק יוחמר העונש המקסימלי שרשאים בתי המשפט להטיל על מתעללים בבעלי חיים, ויועמד על חמש שנים (במקום שלוש). להחמרת הענישה יש גם היבט הצהרתי חשוב ומרכזי, על פיו המחוקק רואה לנכון להגביר את ההגנה על בעלי החיים בישראל ולקדמה צעד אחד נוסף קדימה.

http://www.letlive.org.il/article_2158_ הכנסת-אישרה-החמרה-בענישה




קובלנה פלילית נגד זוגולובק

8 ליולי 2015

לאחר שאגודת "תנו לחיות לחיות" גילתה כי הפרקליטות אינה מגישה בעצמה כתבי אישום נגד זוגלובק על ההתעללות בבעלי חיים שחשפנו ב-2013 היא החליטה לעשות זאת בעצמה - ולנהל את התביעה על פי הסמכות שחוק צער בעלי חיים מקנה לארגונים להגנת בעלי חיים.

 http://www.letlive.org.il/article_2157_ קובלנה-פלילית-נגד-זוגולובק




הרבעה מסחרית של כלבים

הכתבה "בגשם וקור: כך הוחזקו עשרות כלבים" (mako, 11.1.2015) מדווחת על פשיטה של השירותים הווטרינריים על משק תעשייתי להרבעת כלבים גזעיים למכירה כ"חיות מחמד". בפשיטה התגלו 67 כלבים שהוחזקו בתנאי הזנחה והתעללות, בכלובים מזוהמים, ספוגים בשתן, ללא הגנה מהקור והגשם. הכלבים הועברו למתקן שיקום במטרה למסור אותם לאימוץ. למידע נוסף על בעיות בתעשיית הכלבים הגזעיים.




ניצחון למאכילת החתולים

בכתבה "20 אלף שקל פיצוי למאכילת חתולים" (mynet ,12.2.2015 שפלה) מספרת חופית כהן על תושבת חולון שתפוצה על-ידי העירייה ב-20 אלף ש"ח, בעקבות תביעה על התנכלות ולשון הרע, לאחר שנטען נגדה באופן שקרי שפעלה בניגוד לחוק בהאכלת חתולים, כשלמעשה רוב התלונות נגדה בוטלו.


חיתוך אוזניים

בכתבה "בעקבות פרסום בפייסבוק: הוחרם כלב שאוזניו נחתכו" (25.11.2014) מדווח ארז ארליכמן על תושבת עפולה שהוחרם ממנה כלב שהוחזק ברשותה, והיא צפויה להיקנס במעל 4,000 ש"ח, לאחר שנחשף באמצעות פייסבוק כי העבירה את הכלב ניתוח לקיצוץ האוזניים. קיצוץ אוזני כלבים מתבצע לעתים קרובות למטרות "נוי", על-אף שנאסר על-פי חוק צער בעלי-חיים בשנת 1994.




תביעה נגד חנויות חיות מתעללות

בכתבה "תביעה: צווי מניעה ל־5 חנויות חיות" ("ישראל היום", 21.11.2014) מדווחת סמדר ברנדיס על תביעות שהגישו במשותף עמותות "אנונימוס" ו-תנו לחיות לחיות"  נגד חמש חנויות בעלי-חיים שתועדה בהן החזקה של בעלי-חיים בתנאי התעללות המנוגדים לתקנות חוק צער בעלי-חיים – בין השאר, בעלי-חיים הוחזקו בלי גישה למים, בכלובים קטנים וצפופים יתר על המידה, וללא מקומות מסתור הנדרשים על-פי תקנות החוק. כדאי לקרוא כיצד ניתן לזהות חנויות בעלי-חיים העוברות על החוק, למטרת תיעוד והגשת תביעות נוספות.




קרבות כלבים

בכתבה "כלבים וחיות אדם" (ישראל היום, 12.11.2014) מבקרת נטע בר-יוסף את אוזלת ידן של הרשויות במניעת קרבות כלבים לא-חוקיים והרבעה של כלבים למטרות קרבות באופן לא-חוקי. הכתבה מתארת את ההתעללות העוברת על הכלבים המנוצלים לקרבות – לא אך ורק במסגרת הקרבות עצמם, אלא גם כתוצאה מההרבעה, הגידול והאימון שלהם למטרה זו.




קורבנות לוואי של תעשיית הדיג

בכתבה "מבצע בילי: צבת הים הנדירה שבה לאילת" (ynet, 7.11.2014) מספר ארז ארליכמן על פעילותם של פקחי רשות הגנים והטבע להצלת צבת-ים נדירה שהסתבכה ברשת דייגים, ובכתבה "מבצע באילת: צפרים הצילו עוף מים גדול שהסתבך בקרס דיג" (ynet, 9.11.2014) הוא מספר על פעילותם של אנשי מרכז הצפרות באילת להצלת ציפור לבנית שהסתבכה בחוט וקרס דיג. תעשיית הדיג פוגעת במספר גדול של בעלי-חיים מעבר למינים שאליהם היא מכוונת, הנפגעים ממנה כקורבנות-לוואי.




קופי חוות מזור

בטור "עד הקוף האחרון" (הארץ, 30.10.2014) כותבת אורנה רינת על מאמציהם של פעילים למען בעלי-חיים לדאוג לכך שהקופים שנותרו בחוות מזור יועברו לשיקום, לאור תכניתם של בעלי החווה להעביר את הקופים לחווה בחו"ל, משם ימכרו לניסויים. המשרד להגנת הסביבה הורה ב-2013 על סיום פעילות החווה תוך שנתיים, אך קיים חשש לגורלם של כ-1,300 הקופים שעדיין נותרו בחווה.




העברת סמכויות חוק צער בעלי-חיים

בכתבה "היועמ"ש: להעביר סמכויות אכיפת חוק צער בע"ח ממשרד החקלאות בשל ניגוד עניינים" (הארץ, 28.10.2014) מדווח צפריר רינת כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, יצא בקריאה להעביר את סמכויות האכיפה על חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות לידי המשרד להגנת הסביבה, וזאת בשל ניגוד האינטרסים בו מצוי משרד החקלאות בשל היותו המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של תעשיות המזון. עמותת אנונימוס מנהלת מזה שנים קמפיין להוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות, בשל הליקויים שהפגין המשרד באכיפת החוק.


רבני בית הלל נגד התעללות בבעלי-חיים

בגילוי-דעת של רבני "בית הלל", המתפרסם תחת הכותרת "'כשרות מוסרית' - צער בעלי חיים כשיקול בתחום המזון" קורא הארגון לקחל להעלאת המודעות למצבם של בעלי-החיים בתעשיות המזון, ולפעול למניעת ההתעללות בהם - הן על-ידי תמיכה בחקיקה להגנת בעלי-חיים, והן על-ידי שינוי הרגלי צריכה אישיים: "לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי היכן בדיוק עובר הגבול בין פגיעה סבירה בבעלי החיים לצרכיו של האדם ובין גרימת סבל בצורה לא ראויה. אולם אין זה ראוי שבתעשיית המזון תהיינה פגיעות קשות בבעלי החיים, ואנו נאכל את מזוננו בלי לשים גבולות כלשהם. על כן ראוי שכל אדם יהיה מודע ככל האפשר לאופן הטיפול בבעלי החיים עד שהמזון מגיע לשולחנו, להכריע מה ראוי בעיניו ולמה הוא מתנגד, ולפעול כדי לשפר את היחס לבעלי החיים בתעשיית המזון."


הגנת עכברים

במאמרו בעקבות המחאה: בוטלו ניתוחי ראווה של עכברים באוניברסיטת אריאל"  (הארץ, 14.9.2014) מדווח אילן ליאור על הביקורת שהופנתה נגד אוניברסיטת אריאל על תכניתה לבצע נתיחה פומבית של עכברים במסגרת אירועי "ליל המדענים". בעקבות הביקורת, הוחלט לבטל את התכנית.




סוף לניצול סוסים לנשיאת עגלות

בכתבה "האלטע זאכן יורד מהכביש. הפעם זה סופי" (ynet, 19.9.2014) מדווח הלל פוסק כי ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה איסור על ניצול חמורים וסוסים לנשיאת עגלות.




הגנת עכברים

במאמרו בעקבות המחאה: בוטלו ניתוחי ראווה של עכברים באוניברסיטת אריאל"  (הארץ, 14.9.2014) מדווח אילן ליאור על הביקורת שהופנתה נגד אוניברסיטת אריאל על תכניתה לבצע נתיחה פומבית של עכברים במסגרת אירועי "ליל המדענים." בעקבות הביקורת, הוחלט לבטל את התכנית.




חוות השחרור

בכתבה "חלום שהתגשם: לראשונה בישראל, הוקמה חוות מקלט לבעלי חיים" (נענע10, 26.8.2014) מדווח אורן בן יוסף על פתיחתה של "חוות השחרור", חווה ראשונה מסוגה בישראל לשיקום בעלי-חיים ממשקים שהוצלו מהתעללות או ננטשו.  כמו-כן כתבה דומה הופיע ב"עכבר העיר", 12.8.2014 (טל לוין,

"חוות שחרור החיות הראשונה בישראל").




נצחון לקופים

בכתבה   "המאבק הצליח: אל על לא תטיס קופים עבור חוות מזור" (וואלה!, 11.8.2014) מדווחת גלי גינת על פסיקת בג"ץ כי אל-על תהיה ראשית לסרב להטיס בעלי-חיים לניסויים. הפסיקה התקבלה בעקבות עתירה שהגישה חוות מזור לחייב את אל-על להוביל קופים מהחווה למעבדות ניסויים בחו"ל, הוגשה לאחר שאל-על הפסיקה את שיתוף הפעולה עם חוות מזור בעקבות מחאת פעילים להגנת בעלי-חיים




נגד משלוחים חיים

בכתבה "עוה"ד שחולם להפוך אתכם לצמחונים" (mynet אילת, 10.7.2014) מראיינת טוני ליס את פעיל זכויות בעלי-החיים האילתי, עו"ד יונתן רבינוביץ', ממובילי המאבק נגד הובלת בעלי-חיים באניות מאוסטרליה לישראל: "ככל שנחשפו יותר פרטים על הדרך שהבשר הטרי עושה מאוסטרליה לצלחת שלנו והחלו לצוף תמונות זוועה של עגלים מתבוססים בצואתם, של גופות בעלי חיים שלא שרדו את המסע הקשה, ושל ערימות פגרים מוטלים מחוץ לתחנת ההסגר, קמו עוד ועוד אילתים שנפשם קצה במתרחש, והחלו להפגין נגד המשלוחים החיים."




תקנות התעללות

בטור "להציל את בעלי החיים ממשרד החקלאות" (mako' 15.7.2014) מבקר דדי שי את התקנות לחוק צער בעלי-חיים שהגיש משרד החקלאות השבוע לאישור הכנסת. בין התקנות שאושרו ניתן למצוא היתר לכלוא חזירות בתאים צרים, שאינם מאפשרים להן אפילו להסתובב, למשך תקופה של שבוע ברציפות. תקנות נוספות, שטרם אושרו וצפויות לעמוד לדיון בעתיד הקרוב, עוסקות בהשחתת אבירי גוף של חזרזירים – קיצוץ זנבות, שיניים, ואשכים – ולהתיר לבצע אותם ללא אלחוש, כאשר מדובר בחזרזירים בני פחות משבעה ימים. ! הטור קורא להוציא את האחריות על חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות ולהעבירו למשרד אחר.




בעלי חיים מתאבלים

בכתבה "צערם של בעלי החיים: איך הם מתאבלים?" (ישראל היום, 20.5.2014) בוחנת סמדר ברנדיס ביטויים שונים של אבל בעולם החי, ומתייחסת בין השאר לאופן בו עורבים, פילים, שימפנזים, חתולים וכלבים מתמודדים עם מות הקרובים להם.



חוק צער בעלי חיים

בכתבה "מבקר המדינה חושף: 20 שנה שחוק צער בע"ח לא נאכף" (גלובס, 19.5.2014) סוקרת שלומית צור את דו"ח מבקר המדינה, המותח ביקורת חריפה נגד האכיפה הלקויה של חוק צער בעלי-חיים בעשרים השנים שחלפו מאז שנחקק. על-אף שבידי משרד החקלאות הופקדה הסמכות להתקין תקנות המסדירות את האופן בו מותר להחזיק בעלי-חיים בתעשיות השונות בהן הם מנוצלים, בתחומים רבים עדיין לא הותקנו כל תקנות וכתוצאה מכך בעלי-החיים נותרים ללא הגנה. בנוסף חושף דו"ח המבקר גם כי במקרים רבים פיקוח וטרינרי לקוי מצד משרד החקלאות מוביל לרמות גבוהות של זיהום במוצרים מהחי, ובכך מעמיד בסיכון לא רק את בעלי-החיים, אלא גם את בריאות הצרכנים. ארגונים למען בעלי-חיים קוראים מזה זמן רב להוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ולהעברתן לידי המשרד להגנת הסביבה.



מחאה נגד מימון התעללות
בכתבה "מפגינים נגד ביטול המכס על יבוא עגלים: 'מאיפה הכסף?'" (גלובס, 2.5.2014) סוקר נדב נוימן הפגנה שהתקיימה נגד תכנית משרדי האוצר הכלכלה והחקלאות לבטל את המכס על יבוא עגלים חיים מחו"ל ולהגדיל את הסובסידיות לתעשיית המזון מהחי מכספי הציבור, בהשתתפות עמותת אנונימוס "תנו לחיות לחיות" ו"מגמה ירוקה". גם השר להגנת הסביבה עמיר פרץ הביע את תמיכתו במחאה, ופנה לראש הממשלה בבקשה לעצור את התכנית.


אכיפת חוק צער בעלי חיים
בתכנית "עושים סדר" (ערוץ 2, 23.4.2014) מראיינת גל גבאי את ד"ר אסף הרדוף, המומחה לחוק צער בעלי-חיים, ואת פעילת זכויות בעלי-החיים אורי שביט, המותחים ביקורת על האכיפה הלקויה של חוק צער בעלי-חיים. לעתים קרובות, תלונות על חוק צער בעלי-חיים אינן זוכות לטיפול כלל, ואלו שכן מסתיימות לרוב בקנסות קלים בלבד וכמעט אף פעם לא בעונשי מאסר. הרדוף ושביט מזכירים את הצורך להוציא סמכויות חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות כדי לשפר את אכיפת החוק.


נזקים סביבתיים של תעשיית הבשר
בכתבה "כדור מתגלגל: הנזקים של תעשיית הבשר" (כלכליסט, 2.4.2014) סוקר איתי להט דו"ח חדש של המרכז לגיוון ביולוגי באו"ם, המצביע על תעשיית המזון מהחי בתור אחד הגורמים העיקריים האחראים להכחדה של חיות בר, וממליץ על הפחתה בצריכת בשר כאמצעי להתמודדות עם בעיה זו.


איום על חיי האריות:  בכתבה "הערכה: בתוך 10 שנים לא יישארו אריות בטבע" (nrg מעריב, 10.3.2014) סוקרת דליה מזורי את המחאה העולמית נגד הפגיעה באריות. חייהם של האריות נתונים תחת איום הן בגלל הרס בתי הגידול שלהם, והן בשל תעשייה של "ציד בכלובים", אשר בה לוכדים אריות ומחזיקים בהם במתחם סגור, כדי לאפשר לתיירים עשירים לצוד אותם ללא סיכון. 


מלחמות בפרים:  בכתבה "ענף מת: ספרד הכריזה מלחמה על הרג השוורים" (nrg מעריב, 18.3.2014) מדווח גרהאם קילי על הירידה בפופולריות של מופעי התעללות בפרים. במהלך חמש השנים האחרונות ירד מספר המופעים מסוג זה בארבעים אחוזים בקירוב בעקבות התגברות הביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי-חיים. בקטלוניה, אחד ממחוזות ספרד, התקבלה ב-2011 חקיקה האוסרת על מופעי בידור אשר כוללים התעלות בפרים, דבר שהוביל לסגירתה של זירת מלחמות הפרים הוותיקה בספרד.


עידכון





ליום האם: ארבעה סיפורי אמהות מדהימים מעולם החי
אהבה אימהית אינה תכונה המיוחדת אך ורק לבני-אדם אלא משותפת למינים רבים של בעלי-חיים נוספים. לכבוד יום האם, כתבת השבוע מציגה ארבעה סיפורים מדהימים של אמהות מעולם החי: דובה בצפון קליפורניה אשר הצליחה להציל את הגור שלה, שנתקע בחניה, פרה שהצליחה להחביא את העגל שלה מהרפתנים והניקה אותו בסתר, חזירה שחולצה ממשק תעשייתי וגידלה את גוריה במקלט לשיקום בעלי-חיים וכלבה שהצילה את גוריה משריפה ולשם כך חזרה פעם אחר פעם לבניין בוער.


כלביות מתעללות
בכתבה "חיי כלב: התעללות, הזנחה ומוות" (ישראל היום, 16.1.2014) חושפת נטע בר יוסף את תנאי ההתעללות וההזנחה אשר להם נתונים כלבים בכלביות עירוניות בישראל: "ישנם כלבים שנמצאים שם בהזנחה פושעת, לא מקבלים טיפול בסיסי, כלבים מורעבים כי הם נחשבים לגזעים מסוכנים. יש המון וטרינרים שמגיעים אליהם כלבים שהוצאו מהסגר במצב נוראי, כאלה שאפילו לא יכולים לעמוד על הרגליים וסובלים מגידולים". 


נגד נטישה
בטור "נטשת בעל חיים? תשלם!" (nrg מעריב, 22.12.2013) סוקר גיא נוסן פסיקה תקדימית של בית משפט השלום באילת, על-פיה משפחה שנטשה כלב, שלאחר מכן נמצא וטופל על-ידי "תנו לחיות לחיות" תחויב בעלויות הטיפול בו, בנוסף להוצאות המשפט


תעשיית הצמר

בכתבה "סרטון חושף: התעללות קשה בארנבות האנגורה" (16.12.2013) סוקר שי אלון חקירה סמויה של ארגון לזכויות בעלי-חיים, שחשפה התעללות קשה בארנבונים המנוצלים לייצור צמר אנגורה: הם מבודדים בכלובים קטנים לאורך כל חייהם והפרווה שלהם נתלשת מעורם בעודם בחיים, או נגזזת כאשר הם כפותים ומתפתלים בניסיון להשתחרר. בעקבות החשיפה הודיעו מספר חברות אופנה, ביניהן H&M, מרקס אנד ספנסר וקלווין קליין, שיפסיקו את השימוש בצמר אנגורה.




רשלנות במשרד החקלאות
בכתבה "חוק צער בע"ח: יש קנסות, אין גבייה" (ישראל היום, 4.12.2013, עמ' 23) מדווח דן לביא על כך שמשרד החקלאות מתרשל בתפקידו בגביית קנסות על עבירות על חוק צער בעלי-חיים: בשלוש השנים האחרונות מדובר בקנסות בגובה של קרוב ל-800 אלף ש"ח שהוטלו וטרם נגבו. ב-2011 התקבלה חקיקה המגדירה חלק מהעבירות על חוק צער בעלי-חיים כ"עבירות מנהליות", באופן המאפשר לפקחי משרד החקלאות לגבות עליהם קנסות כחלופה להעמדה לדין של המתעללים, וזאת במטרה לקצר את הליכי האכיפה. עם זאת, ללא גביית הקנסות אכיפת החוק נותרת חסרת משמעות. הכתב! ה מצי גה את תגובת השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, הקורא להוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות.


נגד פרוות

בכתבה "מאות מחו בת"א נגד תעשיית הפרוות" (ynet, 29.11.2013) סוקר ארז ארליכמן הפגנה נגד סחר במוצרי פרווה שנערכה בתל-אביב. בכנסת הקודמת הועלתה הצעת חוק נגד ייבוא וסחר בפרוות, שזכתה לתמיכה רחבה בהצבעה בקריאה ראשונה. למרות זאת, העברתה לקריאה שנייה נמנעה מכיוון שהדיון בנוסח ההצעה נתקע בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.




העברת סמכויות חוק צער בעלי-חיים
במבזק "נתניהו הקים צוות שיבחן את חלוקת האחריות הממשלתית בנושא צער בעלי חיים" (הארץ, 25.11.2013) מדווח ברק רביד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים צוות בין-משרדי שיבחן את ההצעה להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. עמותת אנונימוס קוראת זה זמן רב למהלך זה, עקב ניגוד-האינטרסים שבו נתון משרד החקלאות בהיותו המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של תעשיות המזון מהחי. ההצעה להעברת הסמכויות עלתה מחדש בכנסת במסגרת דיון שהתקיים לאחרונה בעקבות החשיפה ממשחטת "זוגלובק".




כתב אישום נגד מדברה
בכתבה "כתב אישום: 'השליכו אפרוחים חיים לאשפה'" (ynet, 25.11.2013) מדווח ארז ארליכמן כי כתב אישום יוגש נגד מדגרת נורדיה, לאחר שצילומי סתר של פעילים לזכויות בעלי-חיים חשפו כי במקום נהוג להשליך לפח אפרוחים בעודם בחיים. על-אף שנעשה שימוש בגז במטרה לחנוק את האפרוחים (בהתאם להוראות משרד החקלאות, המתירות המתת אפרוחים באמצעות גז או בגריסה), איש לא טרח לוודא שהם אכן מתים לפני השלכת גופותיהם, וכתוצאה מכך הושלכו לפח אפרוחים חיים. מדגרת רמית הורשעה בעבירות דומות ב-2011, ונקנסה ב-60 אלף ש"ח, אך למרות ההרשעה, תיעוד של פעילי אנונימוס הראה כי המדגרה המשיכה להשליך אפרוחים חיים לפח גם לאחר מכן.


הצלת תרנגולות
בכתבה "חבורת לול" (ישראל היום, מוסף שבת, עמ' 52-56) סוקרת סמדר ברנדיס את התופעה ההולכת ומתרחבת של אימוץ תרנגולות שהוצלו מתעשיות הבשר והביצים, ומראיינת את הבדרן שי גולדשטיין, פעילת אנונימוס גאיה גולדברג ואנשים נוספים שבחרו להעניק לתרנגולות חיים חדשים בבית חם. האם גם אתם מעוניינים לאמץ תרנגולות שהוצלו ממשקים? ניתן לפנות אלינו דרך טופס מקוון ליצירת קשר בנושא


חוק הפרוות
בטור "ממשיכים את האכזריות כלפי בעלי חיים בישראל – בגלל בירוקרטיה" (mako, 22.11.2013) מסביר דדי שי כיצד הוכשלה כנסת הקודמת הצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות במדינת ישראל: על-אף שבהצבעה בקריאה ראשונה ההצעה זכתה לתמיכה רחבה מצד חברי הכנסת, הדיון בנוסח ההצעה נקבר בוועדת החינוך של הכנסת, וכך נמנעו העברתה לקריאה שנייה ושלישית והפיכתה לחוק.


פיטום אווזים
בתכנית "עושים סדר חדש" (20.11.2013) מראיין בן כספית את אורי שביט המספרת על המאבק נגד פיטום אווזים וברווזים – תהליך אכזרי שבמסגרתו דוחפים בכוח לקיבתם של העופות כמויות עצומות של מזון במטרה לנפח את הכבד שלהם ליותר מפי עשרה מגודלו הטבעי, מה שגורם למחלת כבד, ללחץ על האיברים הפנימיים ולפגיעות נוספות. אף על פי שפיטום אווזים וברווזים נאסר בישראל, כבד שהופק בפיטום עדיין מיובא ממדינות שבהן הוא חוקי. הצעת חוק חדשה מבקשת לאסור גם על הייבוא של כבד שהופק בפיס ום, ב דומה לחקיקה שהתקבלה לאחרונה בקליפורניה.




בית המשפט: אל-על לא תחויב להוביל בעלי-חיים לניסויים

במבזק "ביהמ"ש העליון: אל על רשאית להפסיק את משלוחי הקופים מחוות מזור" (ynet, 14.11.2013) מדווח ארז ארליכמן על פסיקת בית המשפט העליון כי אל-על לא תחויב להוביל בעלי-חיים לניסויים בניגוד להחלטתה. ב-2010 הצהירה אל-על, בעקבות מחאה ממושכת מצד פעילים לזכויות בעלי-חיים, כי בכוונתה להפסיק להטיס קופים המיוצאים מחוות מזור. זאת בדומה למדיניותן של חברות תעופה רבות בעולם המסרבות להטיס בעלי-חיים לניסויים. הפסיקה התקבלה לאחר שחוות מזור עתרה במטרה לחייב את אל-על להטיס את הקופים המגודלים בה, שאותם היא מייצאת למעבדות ניסוי בארצות-הברית. לצד ההחלטה שקיבל לאחרונה המשרד להגנת הסביבה, שעל-פיה פעילותה של חוות מזור תיפסק בשנתיים הקרובות, פסיקת בית-המשפט משפרת את הסיכויים לכך שמעט הקופים שעדיין נשארו בחוה יועברו לשיקום ולא לניסויים.




כלביות עירוניות

בכתבה "הכלביות העירוניות: כך מוחזקים מאות כלבים בתת תנאים" (חדשות ערוץ 2, 13.11.2013) חושפת יעל אודם תנאי החזקה קשים בכלביות עירוניות ברחבי הארץ. על אף שמשרד החקלאות קבע תקנות המגדירות את תנאי ההחזקה המינימליים של כלבים בכלביות הוא אינו מקפיד על אכיפתם, וכתוצאה מכך כלבים רבים ממשיכים לסבול מהזנחה.




בעקבות חקירה סמויה בזוגלובק: הושבתה פעילות משחטה

ביום ג', 29.10.2013, שודרה בתכנית "כלבוטק" כתבת תחקיר החושפת התעללות קשה בתרנגולים ובתרנגולי-הודו במשחטה של חברת "זוגלובק" בשלומי. שידור הכתבה גרר גל של תגובות בתקשורת, העלאה של שתי הצעות חוק חדשות להגברת ההגנה על בעלי-חיים, לירידה של עשרות אחוזים במכירות מוצרי "זוגלובק", ואף להשבתה של פעילות המשחטה. כל הפרטים, הקישורים, הכתבות וההתפתחויות – בכתבת השבוע.




מחאה ב"אדום אדום"

בכתבה "בית שאן: פעילות למען בע"ח קשרו עצמן לשער מפעל 'אדום אדום'" (ynet, 9.2013) מדווח ארז ארליכמן על פעילות מחאה שנערכה בבית-המטבחיים "אדום אדום" של תנובה, שבמסגרתה כבלו את עצמם פעילים לשער המקום. 12 פעילים נעצרו ותישקל הגשת כתבי אישום נגדם. חקירה סמויה שנערכה בבית המטבחיים "אדום אדום" על-ידי פעיל אנונימוס, רונן בר, ושודרה בכלבוטק לפני כתשעה חודשים, חשפה התעללות קשה בעגלים וטלאים, הכוללת הלקאות בכל חלקי הגוף, שימוש בשוקרים חשמליים, וגרירת בעלי-חיים תוך אחיזה ברגליהם או בחלקי גוף שונים, לעתים תוך שימוש במלגזה. על-אף שעברו כתשעה חודשים מחשיפת הפרשה, טרם הוגשו כתבי אישום נגד המתעללים.

עשרה חודשים לאחר החשיפה: כתבי אישום נגד עובדי בית המטבחיים "אדום אדום"

ב-1.10.2013 הוגשו כתבי אישום נגד ארבעה מעובדי בית המטבחיים "אדום אדום" של תנובה – כמעט עשרה חודשים לאחר שנחשפה בתכנית "כלבוטק" ההתעללות בעגלים וטלאים במקום, בעקבות תחקיר של פעיל אנונימוס, רונן בר. הגשת כתבי האישום עוררה מחדש את הדיון בפרשה, והובילה לקריאה לחשוף בטלוויזיה את תמונות השחיטה שצולמו במסגרת החקירה, שמעולם לא שודרו עד כה, גם לא במסגרת כתבת התחקיר ב"כלבוטק".




הרעלת ציפורים

הכתבה "חקירה פלילית נגד ארומה תל אביב בחשד להרעלת ציפורים" (וואלה!, 2.9.2013) מדווחת כי חקירה פלילית תפתח נגד רשת בתי-הקפה "ארומה תל אביב", בעקבות צילומי וידיאו המתעדים הרעלת דרורים באחד מסניפי הרשת, שהעלתה לפייסבוק לקוחה של בית הקפה. רשת "ארומה תל אביב" הודיעה כי תפתח בחקירה פנימית מול זכיין הסניף, ותשקול הגשת תלונה אזרחית נגדו.




 

הארץ ניסויים בבעלי-חיים. בכתבה "לראשונה זה 5 שנים: עלייה בניסויים בבעלי חיים בישראל" (28.5.2013) מדווח דן אבן שמספר בעלי-החיים שנערכו בהם ניסויים בישראל בשנת 2012 הגיע ל-282,538 – עלייה של אחוז בהשוואה לשנת 2011, לעומת מגמת הירידה בחמש השנים הקודמות. לפי דו"ח המועצה לניסויים בבעלי-חיים, השימוש בעכברים עלה מ-177,834 בשנת 2011 ל-194,626 ב-2012, ועלה משמעותית השימוש בקוצנים ובמריונים (אבן אינו מציין את מספר החולדות). גם מספר התרנגולות גדול: 21,428. ב-10% מתוך 2,473 ניסויים שנערכו ב-2012 (256 ניסויים) בעלי-החיים חוו רמת סבל הנחשבת כגבוהה ביותר מבין חמש רמות. 96.8% מהחיות הומתו בתום הניסוי.




 

mynet (פתח תקווה) בילינסון נגד חתולים. בכתבה "'בילינסון': נאסר על העובדים להאכיל חתולי רחוב" (23.5.13) מספר אורי קידר על מאבק עמותת "תנו לחיות לחיות" מול בית חולים "בילינסון", בקריאה לבטל את האיסור שהוטל לאחרונה על עובדי בית-החולים להאכיל חתולים, ונגד הצבת מלכודות במטרה ללכוד חתולים ולהעביר אותם מחוץ לטריטוריה שלהם.




זכויות בעלי-חיים במשפט

ב-12.5.2013 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורו של בלימאן נאסר, שהורשע בהתעללות בכלב. בפסק-הדין שכתב, סוקר השופט דניאל פיש את היחס לבעלי-חיים במשפט, וקורא להכרה בבעלי-חיים כבעלי זכויות משפטיות: "המשפט הקלאסי ראה בבעלי החיים סוג של חפץ או קניין. על פי תפיסה זו האדם היה רשאי לעשות בבעלי חיים... כרצונו, ללא הגבלות... לבעלי החיים לא היו זכויות משום סוג, לא זכות שלא יתאכזרו אליהם ולא זכות לחיים. על סמך תפיסה זו נעשו מעשים אכזריים והרסניים כלפי בעלי חיים במהלך הדורות על ידי בני האדם: נתפסו, ניצודו ונשחטו, עונו לשם משחק וספורט, הומתו להנאת בני אדם ועל מנת להפיק מהם רווח. על סמך תפיסה זו נעשו מעשים אכזריים והרסניים כלפי בעלי חיים במהלך הדורות על ידי בני האדם: נתפסו, ניצודו ונשחטו, עונו לשם משחק וספורט, הומתו להנאת בני אדם ועל מנת להפיק מהם רווח. החיים של בעלי החיים תחת שלטונו של האדם היו חיי סבל קשים ביותר ובעלי חיים מסוגים רבים נכחדו לחלוטין כאשר לא היה דין שימנע זאת. אם נקבעו איסורים ביחסו של האדם לבעלי חיים, הפרתם גררה עונשים פעוטים בלבד. גישה זו לבעלי חיים היתה נהוגה משך תקופה ארוכה מאד, למעשה עד לעשורים האחרונים. במהלך הזמן השתנו התפיסות כלפי בעלי חיים במשפט. [...] דעתי היא כי ראוי שהמשפט יתקדם מתפיסות המשקפות חמלה בלבד כלפי בעלי חיים לתפיסות שתכרנה בכך שלבעלי חיים זכויות משפטיות עצמאיות ברמה מסויימת. המשמעות המשפטית של מעבר כאמור תהיה בכך שחובותיהם של בני אדם כלפי בעלי חיים לא ימדדו מכוח הפגנת חמלה המתחייבת ממעמד של אדנות כלפיהם, אלא על פי קריטריונים הנובעים ממעמד של אפוטרופסות."

בתקשורת:
צפריר רינת, "שופט מחוזי: להעניק לבעלי חיים זכויות משפטיות עצמאיות", הארץ, 13.5.2013. אחיה ראב"ד, "השופט קבע: להכיר בזכויות המשפטיות של בע"ח", ynet, 13.5.2013.
יונתן הללי, "לראשונה בישראל: זכויות במשפט לבע"ח", nrg מעריב, 13.5.2013.

 

ערוץ הכנסת הגנה על בעלי החיים. השבוע קרא חבר הכנסת דב ליפמן לשאר חברי הכנסת להגנה על בעלי החיים, בעקבות תאונה של משאית זוגלובק שהובילה תרנגולי הודו לשחיטה. לדברי ליפמן: "נדרש שינוי עמוק, חוצה מגזרים, חינוכי ופרלמנטרי כאחד, על מנת להפסיק את התופעות הללו. אני לעולם לא אצליח להבין מה מביא בן אדם להתעלל ביצור חי וחסר אונים". לצפייה בנאום

 




 

רד.סי אילת משטרת בעלי-חיים. בכתבה "נחנכה יחידת מתנדבים במשטרת מרחב אילת לאכיפת עבירות צער בעלי-חיים" (13.4.2013) מדווחת רונית זילברשטיין על הקמת יחידת מתנדבים, המונה כעת 11 איש, שתעסוק בטיפול ואכיפת עבירות צער בעלי-חיים באילת.

 




ערוץ הכנסת חוק צער בעלי-חיים. בתכנית "אולפן פתוח" (28.3.2013), מראיינת אורית לביא-נשיאל את עומר גינזבורג מעמותת אנונימוס וחנה רגב מעמותת "ירושלים אוהבת חיות", המסבירים מדוע משרד החקלאות, המקורב לאינטרסים של החקלאים, מצוי בניגוד אינטרסים עם תפקידו כאחראי על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. לאחרונה הועלתה יוזמה להעברת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.

 

nrg מעריב דיון צמחונות. בטור "בוחרים להיות אכזריים" (2.4.2013) עונה דדי שי לטיעונים שהעלה אראל סג"ל בטור "בשר זה הכרח" (23.3.2013): "אין בטבע אף יצור, פרט לאדם, שבוחר לאכול בשר. זאבים, אריות וחיות טורפות אחרות אוכלים בעלי-חיים לא בגלל שזה מה שזה טעים, נוח או מוצדק – אלא כי זה מה שהאינסטינקטים שלהם מנחים אותם לעשות. הם צריכים לעשות זאת כדי להתקיים, ומעולם לא עמדה בפניהם אפשרות לבחור אחרת. האדם הוא היצור היחיד שניצב מול הדילמה המוסרית אם לאכול בעלי חיים אחרים או לא [...] במציאות שלנו, לא רק שיש לאנשים את הברירה להיות צמחונים, אלא שאפילו לא מדובר בבחירה קשה במיוחד




ynet נגד שחיטה. בטור "אחרי ראשי בקר כרותים: הפרובוקציה הבאה בדרך" (20.3.2013) מראיין איתי אילנאי את פעיל זכויות בעלי-החיים סשה בוז'ור (Free269) על ראשי החיות הכרותים שהונחו במזרקות בתל-אביב, מעשה שעורר כעס רב. בוז'ור: "למה לא לשאול מי עורף את הראשים האלה מדי יום, במקום לשאול מי הניח את הראשים הערופים מול העיניים שלכם?"

 

ynet נטישה. בכתבה "150 שעות שירות לאדם שנטש כלבה ביער" (18.3.2013) מדווח ארז ארליכמן שבית-משפט השלום בחיפה גזר עבודות שירות ללא הרשעה פלילית לאדם שנטש כלבה, אף על-פי שנטישה היא עבירה על חוק צער בעלי-חיים שהעונש המרבי עליה הוא שנת מאסר. הכתבה "כתב אישום: נטש את כלבתו בגלל שהזדקנה" (mako, 18.3.2013) מדווחת על הגשת כתב אישום נוסף על נטישת כלבה. ארליכמן מביא את דברי משרד החקלאות: "היקף תופעת נטישת הכלבים בישראל מוערכת בכ-50 אלף כלבים מדי שנה, אך מציינים כי על פי אומדנים לא רשמיים מדובר במספר גבוה יותר, שעשוי להגיע אף לכמאה אלף כלבים בשנה, המוצאים את מותם בכלביות העירוניות והרשותיות, לאחר שלא נמצא להם בית מאמץ." עונשים מרתיעים לפושעים עשויים לסייע בצמצום התופעה, אך אלה אינם ניתנים.

 

nrg מעריב חיות בר בבית. הכתבה "תדהמה בראשל"צ: גן חיות התגלה בדירת מגורים" (זמן ראשון, 17.3.2013) מדווחת על החרמת חיות בר, חלקן מוגנות, מאדם שהחזיקן בביתו. חלק מהחיות שוחררו לחופשי. לדיווח על מקרים דומים ניתן לפנות למוקד רשות הטבע והגנים: 6911*




הארץ הטסת בעלי-חיים לניסויים. בכתבה "אנשי אקדמיה נגד ראשי אוני': הניחו לאל על לסרב להטיס בע"ח לניסויים" (19.3.2013) מדווח אילן ליאור על עצומה של אנשי סגל אקדמי הקוראת לראשי האוניברסיטאות שלא להתנגד להחלטת אל-על לסרב להטיס בעלי-חיים לניסויים. אל-עך הסכימה להכנע ללחץ ציבורי ולהפסיק להטיס בעלי-חיים לניסויים, בעקבות מאבק ממושך מצד ארגונים לזכויות בעלי-חיים. בעלי-חיים המוטסים לניסויים סובלים, בנוסף להתעללות הכרוכה בעצם קיום הניסויים עצמם, גם מההובלה המתבצעת בתנאים קשים ולאורך פרקי-זמן ממושכים.

מקור נוסף:
ארז ארליכמן, "מחלוקת באקדמיה סביב הטסת חיות לניסויים", ynet, 19.3.2013.

 




בית המשפט העליון: להחמיר את הענישה על פגיעה בבעלי-חיים  

בפסיקה שניתנה ביום א', 27.1.2013, דחה בית המשפט העליון את בקשתו של צייד דורבנים לערער על עונש המאסר שנגזר עליו. הנאשם, רמי פחמאוי, הורשע באוקטובר האחרון בעבירה על חוק הגנת חיות הבר, לאחר שנמצאו בביתו מאות קוצי דרבן. עונש המאבר שלו הוא תקדימי בחומרתו: זוהי הפעם הראשונה בה נגזר עונש מאסר על עבירה על חוק הגנת חיות הבר, מאז נחקק החוק ב-1955, וזאת על-אף שהחוק מאפשר לגזור עונשים חמורים אף יותר, של עד שנתיים מאסר, על עבירות דומות.

ענישה מקלה מדי של עבירות על חוק הגנת חיות הבר נחשבת אחד הגורמים המקשים על אכיפתו היעילה: כך, למשל, בכתבה שפורסמה ב-ynet ב-2010, שעסקה ביוזמה להגדיל את הקנסות המקסימליים שניתן לגזור על עבירות על החוק, צוטט גל אריאלי, מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות הטבע והגנים, הטוען כי הבעיה העיקרית באכיפת החוק אינה בכך שהעונשים הקבועים בחוק נמוכים מדי, אלא בכך שבתי-המשפט בוחרים לגזור עונשים נמוכים ביחס לאלו שמאפשר החוק. אריאלי צוטט גם בסיקור התקשורתי על פסיקה זו, ואמר שהנכונות להחמיר את הענישה בתחום היא ציון דרך חשוב במאבק בפגיעה בחיות בר.

מילים כדרבנות
שופט בית המשפט העליון שדחה בערעור, סלים ג'ובראן, הדגיש בפסיקתו את חובתם של בתי-המשפט להחמיר יותר בטיפול בעבירות של פגיעה בבעלי-חיים, כשהוא מזכיר לא רק ציד בלתי-חוקי, אלא גם תעשיות ממוסדות הפוגעות בבעלי-חיים. על-אף שבדבריו הוא מחלק את בעלי-החיים ל"חיות בר" ו"חיות בית", כשבולטות בהיעדרן "חיות המשק" – דווקא אלו הנתונות ביותר לפגיעה בידי האדם – בהמשך דבריו הוא מזכיר גם את ההתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון, כמו גם בניסויים:

"יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפע הטכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים של בעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע... חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".




גלובס ניסויים בקוסמטיקה. בכתבה "למה לא מורידים מהמדף מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בע"ח?" (14.1.13) מסבירה ענבל עומר על הליקויים בחוק האוסר על ייבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים. על-אף שהחוק נכנס לתוקף בתחילת השנה, שיווק מוצרים שנוסו על בעלי-חיים עדיין נמשך, מכיוון שיישום החוק כרגע תלוי באישור חלופות לניסויים על-ידי משרד הבריאות. למרות שמשרד הבריאות טרם אישר חלופות, החוק משמש אותו כהצדקה לדרוש לאסור על השימוש בסמל הארנב, בו מסומנים מוצרים של חברות שאינן עורכות ניסויים בבעלי-חיים בפיתוח מוצרי הקוסמטיקה שלהן.

 

גלי צה"ל הכנסת היוצאת. בכתבה ששודרה בתכנית "יהיה בסדר" (15.1.2013) מסכמת יעל עמית את הפעילות בכנסת היוצאת בענייני בעלי-חיים, בדגש על המאבק להוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות, והמאבק נגד ייצוא בעלי-חיים לניסויים. לסקירה מפורטת של הפעילות להגנת בעלי-חיים בכנסת ה-18




 

ynet (טבע הדברים) תקשורת בבעלי-חיים. בכתבה "בעלי חיים מדברים ואנחנו לא מבינים" (5.1.2013) מציג הזואולוג נדב לוי סקירה של היכולת תקשורתיות של בעלי-חיים, כשהוא מתייחס הן לתקשורת בין בעלי-חיים בני אותו המין, והן לבעלי-חיים שהצליחו ללמוד שפה אנושית: גורילות ושימפנזים שלמדו לתקשר בשפת הסימנים, והתוכי אלכס, שלמד להכיר את משמעותם של כ-150 מילים בשפה האנגלית, ביניהם גם מושגים מופשטים.


ynet בקור ובגשם. בכתבה "קר שם בחוץ: דואגים לחיות המחמד בחורף" (23.12.2012) מגיש  ארז ארליכמן בשיתוף "תנו לחיות לחיות" טיפים לשמירה על הכלבים והחתולים בחורף, וגם להגנה על חתולי החצר.

 

הארץ ירי בכלבים. בכתבה "השר ארדן אישר לירות בכלבים משוטטים בגנים ובשמורות" (24.12.2012) מדווח צפריר רינת על אישור שנתן השר להגנת הסביבה לירות בכלבים משוטטים, מספר שנים לאחר שביטל את האישור. הכתבה לא מזכירה שכלבים משוטטים הם למעשה כלבים שננטשו, ושניתן לעצור את התופעה בעזרת הגבלת התרבותם ואכיפת חוק צער בעלי-חיים.

 

local (רעננה) וטרינר עירוני מתרשל. בכתבה "תושב רעננה קורא לפיטוריו של הווטרינר העירוני" (27.12.2012) מדווחת נגה גור-אריה על כשלים בתפקוד המחלקה הווטרינרית ברעננה, העלולים לפגוע בכלבים וגם בבריאות הציבור.




 

ynet חוות מזור. הכתבה "למען הקופים: שובתת רעב ליד ביתו של גלעד ארדן" (11.12.2012) מדווחת על שביתת רעב שפתחה אנאבל זמיר מול ביתו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, עד שיחליט בעניין קיומה של חוות מזור, הלוכדת קופים בטבע ומרביעה אותם למטרת ניסויים. הכרעתו של השר מתעכבת מזה מספר חודשים, ויש חשש שתידחה לאחר הבחירות ותופקד בידיו של שר שאינו פועל למען בעלי-החיים והסביבה, כמו קודמיו של ארדן בתפקיד.




 

nrg מעריב חוות מזור. בטור "הבחירה הנכונה: לסגור את חוות מזור" (6.11.2012) כותבת אנאבל זמיר על המאבק לסגירת חוות מזור על רקע הבחירות המתקרבות, שלקראתן יצטרך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן להכריע בנושא.
חוות מזור. בטור "הבחירה הנכונה: לסגור את חוות מזור" (6.11.2012) 

 

 

פרוגי פעילות אנונימוס. בכתבה "הבנות שנלחמות בהתעללות בבעלי חיים" (2.11.2012) מראיין רן כץ את פעילות אנונימוס ניקול קריצין וקיטי אורן, המספרות על פעילותן בעמותה: "המטרה שלנו היא לגרום לאנשים להבין שגם בעלי חיים הם יצורים חיים. הם מרגישים דברים ומפחדים ואנחנו לא צריכים לנצל אותם רק בגלל שהם לא יכולים להביע במילים את זה שרע להם".

 

 




ynet תפיסת מתעלל. בכתבה "מצלמות האבטחה תיעדו: נער בעט בחתול באילת" (22.10.2012) מספר מאיר אוחיון כיצד נתפס נער שהתעלל בחתול והועמד לחקירה, לאחר שמעשיו תועדו על-ידי מצלמות אבטחה והצילומים הופצו באינטרנט על-מנת לחשוף את זהותו.

מקור נוסף: אבי אשכנזי, "שוב: התעלל בחתול ונעצר בזכות הפייסבוק," nrg מעריב, 22.10.2012.

 

mako העברת סמכויות. בטור "המדינה נטשה והפקירה את בעלי החיים" (22.10.2012) מבקרת אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות", את הטיפול הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים, שהדאגה לאכיפתו נופלת לעתים קרובות על גורמים אזרחיים. אלטמן קוראת להעברת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים למשרד להגנת הסביבה


ערוץ 23 חוק ללא שיניים. בכתבת וידיאו בתוכנית "עושים סדר" (2.10.2012) מראיינת גל גבאי את המומחה הוותיק בחקיקה להגנה על בעלי-חיים, עו"ד יוסי וולפסון, ואת מרים מונדרי מאנונימוס, בנושא האכיפה הלקויה של חוק צער בעלי-חיים. במרכז הראיון עומדת סוגיית סמכות האכיפה, שנתונה ברובה בידי משרד החקלאות, שמצוי בניגוד אינטרסים בכל הנוגע לפגיעה בחיות.

  

nrg מעריב חינוך לשמירת טבע. בכתבה "ילדי הטבע נלחמים בישראלי המכוער" (1.10.2012) מדווחת כרמית ספיר ויץ על תוכנית לחינוך ילדים כפקחים צעירים לשמירה על הטבע. עובד רשות הטבע והגנים מספר כי "90 אחוז מבני האדם לא פוגעים בטבע בכוונה, אלא משום שהם לא יודעים. אנשים באים אלינו לדרום ושואלים: 'למה אתה כועס עליי שירדתי מהשביל? לא פגעתי בטבע', אבל אנשים לא יודעים שכאשר הם יורדים מהשביל ומתקרבים למצוק הסמוך לקן של נשר, הגוזל קופץ מהקן מפחד."




(שפלה) חילוץ בעלי-חיים. בכתבה "כלבים וחתולים חולצו רגע לפני שהפכו לסעודה" (27.9.2012) מדווחת חופית כהן על הצלת בעלי-חיים שהיו כלואים בקרוואן בתנאים קשים למטרת מאכל, ועל תהליך השיקום שעברו ארבעה מהכלבים שמצאו בסופו של דבר בתים.




(קיבוץ) העברת סמכויות. בכתבה "'אנונימוס' נגד נוקד: 'די להתעללות בבעלי חיים'" (7.9.2012) מדווח ארנון לפיד על הצעת החוק להעברת סמכויות חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה, ומראיין את פעיל אנונימוס עודד קאופמן, המספר על ניגוד האינטרסים של משרד החקלאות כגוף המקדם את עסקי החקלאות ובו-בזמן ממונה על חוק צער בעלי-חיים.

 

nrg וואלהיורופסקיבכתבה "לא לאכול בעלי-חיים: גארי יורופסקי בישראל," (5.9.2012) מספרת ליהי שורש על עבודתו של גארי יורופסקי, העורך בימים אלה סיבוב הרצאות לקידום הטבעונות בישראל. כמה מהדברים שאמר יורופסקי בהרצאותיו עוררו מחלוקת, המסיחה את הדעת מהמסר הבסיסי של דבריו: תעשיות המזון פוגעות קשה בחיות, וראוי למנוע זאת על-ידי אימוץ תזונה מן הצומח בלבד.

כתבות נוספות:  אייל מגד, "זהירות, תכנים קיצוניים," הארץ, 7.9.2012. אסף מבורך, "עזבו את גארי יורופסקי, תתעמתו עם האמת," nrg מעריב, 5.9.2012.

 

ynet  

nrg מעריב נכות. בטור "חיות עם נשמה: הנכות לא מפריעה לבע"ח" (5.9.2012) כותבת רונה כהן על חייהן של חיות נכות: כלב פגוע בעמוד השדרה, חתול חירש, חתול עיוור, כלב קטוע-רגל ואחרים, שכולם הסתגלו היטב למגבלותיהם.

 

mynet הרעלה מתרופות. בטור "הרעלת חתולים" (2.9.2012) מספר אוהד טילס על חתולה שהורעלה מאמפולה לטיפול נגד פרעושים: "יש לשים לב לסוג האמפולה, תוקף ומשקל החיה שמותר לשימוש באמפולה הספציפית. כמובן שהנקודה החשובה ביותר היא לוודא שהאמפולה מתאימה לסוג החיה ולא לחיה אחרת. היו זהירים ובמקרה של סימני הרעלה שיטפו את החומר מעור החיה מיד ופנו לווטרינר הקרוב."

 

 




ynetמלחמהבכתבה "חיות תחת אש: מי ידאג לבעלי-החיים במלחמה?" (18.8.2012) כותב ארז ארליכמן על ההיערכות לטיפול בחיות במקרה של מלחמה. מסביר הווטרינר משה רפאלוביץ': "כלביות רשותיות וגם בתי המחסה של עמותות מאוכלסים בימי שיגרה בצפיפות יתר ואני מעריך שכפי שהיו נטישות המוניות במלחמת שלום הגליל, מלחמות לבנון ופינוי גוש קטיף, התופעה של נטישה המונית של בעלי-חיים תחזור על עצמה, רק שלא יהיה מספיק מקום לשכן את הכלבים הנטושים." ברשות הטבע והגנים נערכים להעברת העופות שבמתקני הרשות במקרה חירום. בגני החיות, מתוכננת החזקת החיות בשטח מצומצם מהרגיל וצפוי קושי באספקת מזון. "חיות משק" לא יחולצו: "הסיכוי להעניק טיפול רפואי לשיקום חיה המיועדת לשחיטה או לחליבה אינו גדול מטעמי כדאיות כלכלית, אך במשרד החקלאות מדגישים כי הם ערוכים להעניק טיפול רפואי בחיות משק כדי למנוע סבל בעקבות פציעה, פינוי פגרים ומניעת הפצת מחלות."

 

mynet (עמק וגליל) מעצר למתעללים. בכתבה "פיטבול תקף חתול, הנערים חשודים בהתעללות" (22.8.2012) מדווחת ורד לוי שבעקבות תלונת אזרח, עצרה משטרת נצרת עלית שני נערים ששיסו כלב בחתול. הכלב נלקח להסגר.

 





nrg מעריב חוות מזור. בכתבה "חוות מזור תובעת 3 מיליון ש"ח מרשות הטבע" (17.7.2012) מדווח אבי גרצמן על תביעה שהגישה חוות מזור לקבלת פיצויים מרשות הטבע והגנים, בשל הנזק שנגרם לה כתוצאה מההחלטה שלא לאשר משלוח קופות למעבדת ניסויים בארצות-הברית שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. החווה טוענת, כי החלטת רשות הטבע והגנים מהווה ביזיון בית המשפט, וזאת לאחר פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בג"ץ, על-פיו ייאסר ייצוא של קופים שנולדו בטבע אך לא של כאלה שנולדו בשבי. עם זאת, פסיקת בג"ץ לא הורתה בהכרח לאשר ייצוא קופים שנולדו בשבי.
 
כאן נעים תכניות מציאות. בכתבה "עמותת שב"י: התעללות ב’בעלי חיים’ בתוכניות הריאליטי של ערוץ 10, בחסות הרייטינג" (20.7.2012) מספרת שולי סונגו על מחאה נגד הנהלת ערוץ 10 בעקבות התעללות בבעלי-חיים במסגרת תכניות המציאות "היפה והחנון" ו"הישרדות vIP", שאילצו את משתתפיהן לבצע משימות הכרוכות בגרימת סבל לבעלי-חיים.

הארץ החמרת הענישה. בכתבה "וינשטיין ממליץ להחמיר הענישה למתעללים בבעלי חיים" (16.7.2012) מדווח אילן ליאור על הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה לגורמי התביעה לדרוש מאסר בפועל למתעללים. על אף שהעונש המקסימלי הקבוע בחוק על התעללות בבעל-חיים הוא שלוש שנות מאסר בפועל, העונשים הניתנים כיום הם קנסות מינימליים או מאסר על תנאי בלבד. "התאכזרות לבעל חיים כמוה כהתאכזרות לחסר הישע. לחלש. לחסר ההגנה", כתב וינשטיין. "חברה שחרתה על דגלה ערכי מוסר והגינות אינה יכולה להסכים עם תופעה פסולה מסוג זה".
 




הארץ ניסויים בבעלי-חיים. בכתבה "97% מבעלי-חיים המשמשים לניסויים מומתים בתום המחקר" (24.6.2011) מובאים נתונים שפרסמה השבוע המועצה לניסויים בבעלי-חיים: בשנת 2011 בוצעו בישראל ניסויים ב-279,608 בעלי-חיים – ירידה של 2.4% בהשוואה ל-2010. רובן המכריע של החיות (83.5%) הן עכברים וחולדות. ב-62% מהניסויים נגרם לבעל-החיים כאב ממושך או סטרס חמור וממושך. כ-97% מהחיות הומתו בתום המחקר, והיתר הושבו לעדרים חקלאיים, מלבד מיעוט זניח שהושבו לטבע או לאימוץ.

מקור נוסף: דן אבן, "ירידה של 2.5% בניסויים בבע"ח בשנת 2011," nrg מעריב, 24.6.2012.

 

 

nrg מעריב חוות מזור. בכתבה "בג"ץ: רשות הטבע תדון בעתיד ילידי חוות מזור" (26.6.2012) מדווח אבי גרצמן על אישור רשמי לפשרה שהציע בג"ץ לחוות מזור, שעל פיה יוכלו להעביר לניסויים רק קופים שנולדו בחווה ולא ניצודו בטבע. עבור קופים שברצונם להעביר לניסויים, ייאלצו בעלי החווה להגיש בקשת אישור מחודשת לרשות הטבע והגנים, למרות ניסיונם לאשר את המשלוח בחטף דרך בג"ץ. במקביל, 13 אמנים ושחקנים התגייסו למאבק נגד חוות מזור, והשתתפו בסרטון הקורא לסגור את החווה ("עופר שכטר ואורלי ויינרמן נגד חוות מזור," 25.6.2012).

 

nrg מעריב שריפה. בכתבה "אחרי השריפה: לחיות הבר אין לאן לחזור" (26.6.2012) מדווחת עדי חשמונאי על שריפה בהרי ירושלים, כנראה כתוצאה מהצתה, שגבתה קורבנות רבים בקרב בעלי-החיים באזור. חיות  שהצליחו להימלט, נפגעו מהרס בית גידולן הטבעי.

מקור נוסף: יאיר אלטמן, "שירותי הכיבוי: 'השריפות ליד ירושלים - חלק מגל הצתות'," וואלה!, 26.6.2012.

 

mynet (עמק וגליל) ירי בכלבים. בכתבה " זוועה: תושבים מצאו כלבים ירויים באזור התעשייה" (28.6.2012) מדווחת ורד לוי על כלבים שנורו ברמת ישי והושארו לגסוס באטיות למוות. הירי התבצע על-ידי קבלן של משרד החקלאות. המשרד התעלם בתגובתו מהגסיסה הממושכת, תוך הפרת חוק צער בעלי-חיים.

 




וואלה! התעללות. בכתבה "התעללות בבעלי-חיים: היחס המזלזל של הרשויות לתלונות" (30.4.2012) מדווחת ליהי שורש על מחדלי אכיפה, טיפול וענישה במקרים של התעללות בבעלי-חיים. שורש מציינת כי היומנאים במשטרה אינם יודעים כיצד לטפל בפניות המגיעות אליהם, השופטים לא גוזרים עונשים מרתיעים, האזרחים פוחדים להגיש תלונות, ובהסגרים שאליהם נלקחים בעלי-החיים מהמתעללים המצב עלול להיות גרוע יותר.


 

nrg מעריב  חיות בסרטים. בטור "חסרי מזל: החיות מתות (בהוליווד) לא בסתר" (25.3.2012) כותב אורי שצ'יגובסקי על סיפוריהם של שלושה מקרים של התעללות בבעלי-חיים בתעשיית הקולנוע, בעקבות ביטול סידרת טלוויזיה על מירוצי סוסים שגרמה לפציעות ומוות של סוסים.

 




חוות מזור. כשבוע לאחר הצהרתו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שיעשה כל שביכולתו לסגור את חוות הקופים במושב מזור, אישר בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה משלוח של 90 קופות מישראל, שהיו מיועדות להישלח אל מעבדת הניסויים SNBL בארצות-הברית – מעבדה שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. בעקבות כך, עתרו לבג"ץ ארגונים להגנה על בעלי-חיים, וב-21.3.2012 הוציא בג"ץ צו המונע את המשלוח עד להודעה חדשה. המאבק נגד פעילות החווה נמשך, וב-23.3.2012 התקיימה הפגנת ענק לביטול המשלוח לסגירת החווה.

בעיתונות: עידן סוייר, "הפגנה נגד חוות מזור: המאבק לסגירת חוות הקופים בשיאו," וואלה!, 22.3.2012. ריקי הופמן, "חוות מזור - אני מאשימה," news1, 22.3.2012. אילן ליאור, "בג"ץ אוסר על חוות מזור לייצא קופות לניסוי," הארץ, 21.3.2012. זוהר שחר לוי, "בג"ץ עצר, בינתיים, משלוח הקופות לארה"ב," nrg מעריב, 21.3.2012. ארז ארליכמן, "בג"ץ: צו מניעה זמני למשלוח 90 קופים למעבדה," ynet, 21.3.2012. אילן ליאור, "ביה"מ המחוזי אישר לחוות מזור לייצא משלוח קופות לניסויים," הארץ, 20.3.2012. 'מאבק הקופים' בדרך לבג"ץ," חדשות 2, 20.3.2012."העתירה התקבלה: קופי חוות מזור יישלחו לארה"ב," nrg מעריב, 19.3.2012. ארז ארליכמן, "ביהמ"ש אישר לחוות מזור לייצא 90 קופים לחו"ל," ynet, 19.3.2012. ארז ארליכמן, "גלעד ארדן: להשהות משלוח קופים מחוות מזור," ynet, 18.3.2012.

 
ניסויים. בטור "ניסויים בבעלי חיים – המוצא האחרון?" ( 22.3.2012) מבקר יוסי וולפסון את הטענה שניסויים בבעלי-חיים מוצדקים כי לכאורה הם הברירה היחידה להצלת חיי אדם: "גם מי שאינו פעיל לזכויות בעלי-חיים יסכים, שניסויים בבעלי-חיים הם לכל היותר מוצא אחרון. אם בריאות בני-האדם וחייהם באמת חשובים בעינינו, עלינו למצות קודם כל אמצעים שהם לא פוגעניים."

mynet (אשקלון) הווטרינר העירוני. בכתבה "עשו לו לינץ'? ד"ר יואב צדוק לא יועמד לדין" (22.3.2012) מדווח שמוליק חדד על סגירת התיק בפרקליטות נגד יואב צדוק, הווטרינר העירוני לשעבר של אשקלון, שהואשם בהתעללות בבעלי-חיים, לאחר שתועד ממית עשרות כלבים וחתולים.




 

mynet (עמק וגליל) טיפול בהתעללות. בכתבה "תוכנית לטיפול בתיקים של התעללות בבעלי-חיים" (8.3.2012) מדווחת ורד לוי על תוכנית להעברת תיקים הנוגעים להתעללות בבעלי-חיים מהמשטרה לפרקליטות במחוז הצפון, במטרה לייעל את הטיפול בהם.


יום זכויות בעלי-חיים בכנסת. ביום א', 26.2.2012, צוין יום זכויות בעלי החיים בכנסת. במסגרת היום אושרו בקריאה טרומית ארבע הצעות חוק למען בעלי-חיים: צמצום זמן ההסגר לכלבים שנשכו; גיבוש תוכנית חינוכית בנושא מניעת צער בעלי-חיים כחלק מתוכנית לימודים במערכת החינוך הממלכתית;  הסדרת הפיקוח והמגבלות על העוסקים במקצועות הנוגעים לבעלי-חיים; והיתר לפקחים יוכלו להיכנס לחצרות בתים, חנויות, פינות ליטוף ומשקים לביקורי פתע וללא צו מבית משפט, במטרה לבדוק מקרי הזנחה והתעללות בבעלי-חיים. הצעה נוספת, להעלאת אגרת הרישוי לכלבים שלא סורסו או עוקרו, אושרה עם הסתייגויות לקביעת גובה האגרה. במהלך הדיונים ציין יו"ר הכנסת רובי ריבלין שהפך לצמחוני בעקבות ביקור במשחטה. ח"כ אברהם פורז סיפר שגם הוא צמחוני מגיל 13, וקרא לשרת החקלאות לנהל לפעול להפסקת השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים.

בעיתונות: ארז ארליכמן, "השרים בעד הגנה לחיות ופיקוח על מאלפי כלבים," (ynet, 26.2.2012).
דליה מזורי, "עלייה באירועי התעללות בבעלי חיים ב-2011," (nrg מעריב, 27.2.2012).
אריק בנדר, "יום בעלי החיים בכנסת: 'למנוע התעללות'," (nrg מעריב, 28.2.2012).
ארז ארליכמן, "הכנסת הצביעה: יותר הגנה לכלבים וחתולים," (ynet, 28.2.2012).
"רובי ריבלין הפך לצמחוני - ארבעה חוקים להגנת בעלי חיים עברו בכנסת," (ThePulse, 28.2.2012).
סמדר ברנדיס ואבישי שפיצברג, "חברו הטוב של חבר הכנסת" (ישראל היום, 29.2.2012).
אילן ליאור, "הכנסת מקדמת חוק לייקור אגרת הרישום לכלבים שאינם מסורסים," (הארץ, 29.2.2012).



 

וואלההתעללות. הכתבה "עלייה דרמטית בתלונות על התעללות בבעלי חיים" (28.2.12) מדווחת על עלייה חדה במספר התלונות על התעללות בבעלי-חיים, המגיע לכ-20 ביום. על פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2011 טופלו 303 מקרים של התעללות, לעומת 204 בלבד בשנים 2008-2010. 

מקור נוסף: דליה מזורי, "עלייה באירועי התעללות בבעלי חיים ב-2011," (nrg מעריב, 27.2.2012).

 

 

mynet (באר-שבע) עיקור וסירוס. בכתבה "50 אחוז הנחה על עיקור וסירוס חיות בית בב"ש" (28.2.2012) מדווח יעקב לוי על מבצע של המחלקה הווטרינרית בבאר-שבע לעידוד עיקור וסירוס כלבים וחתולים. במסגרת המבצע תאפשר המחלקה לבצע עיקור וסירוס במחיר מוזל.

 

 




 

mynet חינוך. בכתבה "יוזמה חדשה: שיעורי חינוך למניעת אלימות בבע"ח" (9.1.2012) מדווחת ליהי לאופר על יוזמה לשילוב הרצאות בבתי-ספר בנתניה, בנושא מניעת אלימות כלפי בעלי-חיים. היוזמה מתואמת בימים אלה עם עיריית נתניה ומשרד החינוך.


עיגול לטובה

שרותי לכידה פרטיים:
אזור הצפון: קרן 0525-028878, מירי 0542-090050
 קט-סיטר יעל 050-7902750 שומרת על חתולכם בהיעדרכם.
© כל הזכויות שמורות, 2010 | בניית אתריםבניית אתרים | עיצוב אתרים Navida